דיני מיסים

ראשי // דיני מסים 

דיני מיסים הם כפי שידוע, הדינים המרכיבים את מערכת החוקים שמכוחה מוטלים על הפעילות הכלכלית בישראל מיסים על ידי השלטונות. ישנם שלושה חוקים מרכזיים במערכת זו:  חוק ביטוח בריאות ממלכתי (ביטוח לאומי), חוק מס ערך מוסף (מע"מ) ופקודת מס הכנסה, כשלצד אלו ישנם מספר חוקים נוספים. מאחר שהאופן שבו יש לגבות את המסים השונים קבוע בחוק, בפסיקות של בתי המשפט השונים ובתקנות, הרי שנוכחות של עורך דין ו\או רואה חשבון מומחה לענייני מסים היא בגדר הכרח המציאות בכל מקרה שבו יש צורך להתמודד עם רשויות המס בצורה מושכלת ואחראית, שתוביל לתוצאות הרצויות. בעמוד שלפניכם נרחיב אודות מושגים שונים מעולם המיסים, כמו כן נציין תרחישים וכתבות שבהם ישנה חשיבות עליונה לדעת את לשון החוק והפסיקות ואף במידת הצורך, לערב עורך דין לענייני מיסים בשלב  מוקדם ככל הניתן בהליך.

לקבלת שיחה או ייעוץ ראשוני עם עורך דין מטעם המשרד לפנות ע"י הזנת הנתונים בתיבת יצירת הקשר או דרך עמוד "צור קשר"

להתייעצות משפטית בנושא דיני מיסים אנא שלחו את פרטי המקרה או חייגו 077-5303266 :

לנוחיותכם, מצורף תוכן עניינים מפורט שיעזור לכם לנווט בעמוד, לפתיחת התפריט יש להקליק על החץ הירוק המופיע בתפריט

דיני מסים - תוכן עניינים

דיני מסים – הגדרה

דיני מסים או דיני מס הם מערכת החוקים שמכוחם מוטלים מסים על הפעילות הכלכלית על ידי השלטונות.

חוק המטיל מס קובע את האוכלוסייה והפעילות שעליהם מוטל המס ואת כללי חישוב המס. כללים אלה בדרך כלל מורכבים למדי, וסכסוכים בין גובי המס לבין משלמי המס מובאים לעתים קרובות לדיון בבית המשפט. משלמי המסים עוסקים לעתים בפעולות של תכנון מס, שהן אמצעים חוקיים להפחתת חבות המס, ואף בפעולות של השתמטות ממס, שהן צעדים בלתי חוקיים שמטרתם הקטנת גובה המס.

על מורכבותו של חוק מס הכנסה, האופיינית גם לחוקי מסים אחרים, כתב דוקטור אלפרד ויתקון:

"על חוק מס הכנסה – וכיוצא בו שאר דיני המסים – נאמר שהוא 'מסובך ומסורבל ומעורפל'.
ועדות שנתמנו, בארצות רבות, על מנת לתת לחוק זה צורה פשוטה ומובנת לכל אדם, הגיעו לכלל דעה שאין זה אלא משאלת הדיוטות, ושאך בור גמור בעניין הנדון יכול לצפות שיינתן לו חוק מס הכנסה פשוט. שכן הנושא עצמו מסובך ומסורבל מטבעו ומעיקרו". (מקור: "ויקיפדיה")

למעשה האופן שבו דיני המסים מסדירים את שיטת המיסוי, לעתים סבוכה ואינה ברורה כלל לאדם מן השורה ללא ניסיון, המנסה לפענח אותה.
גם מתוך נקודת המוצא כי ניתן ניתן מענה לדרך שבה יש לפעול ע"פ דיני המסים, חשוב לבחון זאת בהשלמה עם פסיקות בתי המשפט העליון ורוח הדברים בבית המשפט בכלל על מנת לפעול באופן הראוי ביותר.

מיסוי פנסיוני

מדינת ישראל מעודדת חסכון פנסיוני כדי להימנע מהצורך לסייע לאנשים ולמנוע מצב שבו יהיו חסרי כל בזקנתם.

המדינה מעדיפה לעודד חסכון כזה באמצעות סבסוד ישיר כמו הקלות במס הכנסה (בכפוף מגבלות וסייגים כמפורט בסעיפים 47 ו- 45א' לפקודת מס ההכנסה) מאשר לחכות למצב בו חלק גדל והולך מן האוכלוסייה יזדקק לתמיכה סוציאלית.
במקביל המדינה מעודדת גם רכישת ביטוחים נוספים כמו ביטוחים למקרה מוות (ריסק) שנותנים פתרון במות אדם כאשר יש לו תלויים כלכלית בו, וכן ברכישת כיסוי לאובדן כושר עבודה כמפורט בסעיף 32(14) לפקודת מס ההכנסה.

בפקודת מס ההכנסה (נכון ל-08/2007) קיימים 245 סעיפים, כאשר לכל סעיף קיימים סעיפי משנה, תת סעיפים ותת/תת – סעיפים, כך שהפקודה רחבה ומתייחסת לכל תחומי החיים של כל תושב ותושב במדינת ישראל. הפקודה מתעדכנת מדי פעם כאשר יש צורך בכך וזאת ע"י תיקונים לפקודה (עד2007 כבר הוצאו למעלה  מ-150 תיקונים שבמשך השנים מומרים לסעיפים ותתי סעיפים בפקודת מס ההכנסה)

מהו מיסוי פנסיוני וכיצד נמנעים ממנו

חוסכים לפנסיה? בוודאי – וטוב שכך!

חוסכים רבים נוטים לחשוב שכספי החיסכון שלהם מוגנים מפני מיסוי פנסיוני, אך במציאות המצב מורכב יותר ורבים עושים טעויות שעולות ממון רב.

בכדאי לוודא כי המסלול הפנסיוני הנבחר הוא זה אשר מגלם את החיסכון המקסימלי, יש לערוך תכנון פנסיוני נבון המסתמך על הבנת סעיפי החוק בעניין, תכנון נכון המהווה מהלך חשוב לשמירה על מקורות הכנסה הנחסכים עבור הגמלא.
תכנון פנסיוני ראוי שיתבצע עוד בתקופת החיסכון, בעיקר בבחירת מסלולי ההשקעה ותוך צמצום עלויות הניהול, וזאת במטרה להשביח את הקרן ככל שניתן.

בנוסף לתכנון, יש לשים דגש גם על אופן פדיון כספי הפנסיה בפרישה, תוך הימנעות ממיסוי בפרישה, ככל שניתן. חשוב להבין שהחלטות בבחירת פדיון הפנסיה, אשר נקבעות על ידכם לפני קבלת כספי הקצבה הפנסיונית – ואינן הפיכות וכדאי להשקיע בהם מחשבה ראויה.

כפי שיפורט, לבחירות אלה יש השפעה משמעותית על המשך החיים וטעות בבחירת מסלול פנסיוני עלולה לגרום להפסדים כספיים שניתן היה להימנע מהם.

מיסוי פנסיוני – מהן ההקלות במס לחיסכון פנסיוני?

שכירים או עצמאים יכולים להפחית את נטל המס ככל שחוסכים יותר, החוק מאפשר לשכיר לבצע הפקדה של עד כ- 7% מהתקרה המותרת, 8,800 ₪ (2020) וליהנות מזיכוי של 35% מתוך ההפקדה. הזיכוי ניתן באופן אוטומטי וניתן לראותו בתוך תלוש השכר. בנוסף, יכול השכיר להפקיד כספים באופן עצמאי עד 16% מההכנסה שאינה מבוטחת על ידי המעסיק.

עצמאי לעומת זאת, זכאי להטבות מס של עד 16.5% מההכנסה השנתית ועד לתקרה בגובה 211,200 ₪ (2020), סה"כ הפקדה שנתית בגובה 34,884 ₪.

16.5% מתחלקים באופן הבא: 5.5% זיכוי ו 11% ניכוי.

סוגי קצבאות

קצבה מזכה שחייבת במס באופן חלקי – זהו החלק שקיבלנו עליו הטבות מס בעת ההפקדה, חלק זה כולל את ההפקדות לביטוח מנהלים, קרן פנסיה וכו'. את הכספים ניתן לפדות בגיל 60 אך מהפטור נהנים רק לאחר גיל פרישה, קרי: 62 לאישה וכן 67 לגבר.

קצבה מוכרת הפטורה ממס
אלו כספים שלא נהנו מהטבת מס במועד ההפקדה וכוללים הפקדות לגמל מהמעסיק או בצורה עצמאית לקרן הפנסיה, קופת גמל או ביטוח המנהלים.
את כספי החסכונות הללו שנצברו, ניתן לפדות ללא מיסוי פרישה כבר בגיל 60 ובכך למנוע מצב של כפל מס.

כיצד מזהים את רכיבי הקצבה המוכרת בתוך החסכונות שלנו? הפקדות המעסיק מעל התקרה – החל משנת 2012 בה נכנס לתוקף תיקון 190, חברות הביטוח מחויבות לסמן בדוחות השנתיים שלהן את כל הכספים שעברו את תקרת המס הפטורה להפקדות פנסיוניות ובכך לאפשר לחוסכים לזהות את ההפקדות הפנסיוניות שבעדן שולם מס הכנסה במועד ההפקדה. סכומים אלו נחשבים כקצבה מוכרת בעת המשיכה ולכן חשוב לוודא מול החברות השונות שאכן אלו הפקדות לקצבה מוכרת.
בנוסף לכך, בנוגע לשכירים, המעסיק מחויב החל משנת 2017 לצרף לטופס 161 נספח המראה את שווי ההפקדות לקצבה מוכרת, מומלץ לשמור את הנספח עד לגיל הפרישה.

מונחים נוספים

  • כספי נפטר- מוטבים אשר קיבלו ירושה של קופת גמל, רשאים להשאיר את הכסף בקופת הגמל ובמועד הפרישה לבצע משיכת קצבה פטורה ממס ובכך להגדיל את הפנסיה אישית שלהם.
  • כספי פיצויים ששולם עליהם מס – מבוטח אשר השאיר את כספי הפיצויים בקופת הגמל לאחר שהתחשבן עליהם מול מס הכנסה, זכאי בגיל הפרישה להעביר אותם לקופה משלמת לקצבה ובכך להגדיל את הקצבה הפטורה ממס שלו.
  • הפקדה לקופת גמל לפי תיקון 190– דרך זו אטרקטיבית עבור חוסכים בגילאי 60 ומעלה לצבירת קצבה מוכרת. במסגרת תיקון 190 נהנים החוסכים מהטבות שונות שכוללות מיסוי נומינלי של 15 אחוזים בעת פדיון באופן חד פעמי. בנוסף לכך, עומדת לרשות החוסכים הזכות לבצע משיכה כקצבה חודשית פטורה ממס. חשוב לזכור כי משיכה חד פעמית של סכומים שהצטברו בחסכון לפי תיקון זה תתאפשר רק לאחר הצגת הוכחה לקופת הגמל לפיה החוסך מקבל קצבה מעל קצבת המינימום הנדרשת 4,525 ₪ (2020).

עבירות מס ועבירות הלבנת הון

עבירות הלבנת הון כוללות את כל הפעולות הפיננסיות הנעשות לשם הסוואה, טשטוש והעלמת מקורו וייעודו של כסף או רכוש שהושגו באופן לא חוקי – בין אם בפעילות פלילית ובין אם תוך כדי השתמטות מתשלום מס. עבירות מס והלבנת הון הנן עבירות פליליות חמורות שבצידן עונשים חמורים לרבות מאסר ממושך וקנסות כבדים.

המונח ”עבירות הלבנת הון” התייחס בעבר רק לעבירות הקשורות לכסף ורכוש שמקורם בפעילות פלילית. אולם כיום, המינוח השתנה והתרחב לידי ”עבירות מס והלבנת הון” והוא כולל בחובו גם עבירות מס בהן מעורב כסף או רכוש שמקורם בפעילות חוקית.

בשונה ממה שהיה נהוג לחשוב בעבר, אישום בביצוע עבירות מס ועבירות הלבנת הון, אינו מוגבל רק לעבריינים ואנשי פשע אלא גם אנשים נורמטיביים, ובפרט אנשי עסקים, העלולים למצוא עצמם מעורבים בעבירות מסוג זה, לראשונה בחייהם. לפיכך, בכל מקרה בו ישנה מעורבות או חשד לביצוע עבירות מס ועבירות הלבנת הון חשוב מאוד לפעול באופן שקול ולהתייעץ עם איש מקצוע בעל ניסיון והתמחות בתחום.

עבירות הלבנת הון – חוק איסור הלבנת הון

עפ”י סעיף 3 של חוק איסור הלבנת הון תש”ס- 2000 עבירות הלבנת הון נחלקות לשני סוגים עיקרים:

  1. עבירות הלבנת הון שבוצעו ברכוש אסור שנעברה בו עבירת מקור (סעיף 3 א) – רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה, רכוש ששימש לביצוע עבירה או רכוש שאפשר ביצוע עבירה – וכלשון החוק : ”העושה פעולה ברכוש שהוא רכוש אסור במטרה להסתירו או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או את עשיית פעולה בו”.
  2. עבירות הלבנת הון הכוללות פעולות ברכוש או מסירת מידע כוזב (סעיף 3 ב’) – על מנת לפגוע בדיווח המחויב עפ”י חוק איסור הלבנת הון.

הענישה על עבירות הלבנת הון

הענישה על עבירות הלבנת הון על פי סעיפי 3 א’ לחוק איסור הלבנת הון, הנה 10 שנות מאסר או קנס בשיעור של פי עשרים מהקנס המוגדר בסעיף 61 4 א' לחוק העונשין.
הענישה על עבירות הלבנת הון על פי סעיפי 3 ב’ לחוק איסור הלבנת הון, הנה 5 שנות מאסר או קנס בשיעור של פי שמונה מהקנס המוגדר בסעיף 61 4 א' לחוק העונשין, ואילו הענישה על עבירות הלבנת הון על פי סעיפי 4 לחוק איסור הלבנת הון, הנה 7 שנות מאסר או קנס בשיעור של פי עשרה מהקנס המוגדר בסעיף 61 4 א' לחוק העונשין. בנוסף לכך, מי שהורשע בביצוע עבירות הלבנת הון צפוי לחילוט רכושו, על ידי רשויות האכיפה של המדינה.

יש לציין שלמרות שעבירות המקור, המובילות לביצוע עבירות מס והלבנת הון, יכולות להיות עבירות חמורות כדוגמת עבירות סמים, זנות, הימורים וסחר בנשק חוק, איסור הלבנות הון אינו עוסק בעבירות המקור עצמן, אלא בהנאה מפרותיהן האסורים. עבירות מס והלבנת הון פוגעות בכלכלת המדינה ובערכי החברה ובפרט באותם מקרים רבים, בהם הכסף המולבן נועד לשמש לצורך ביצוע מעשים פליליים ומעשי טרור נוספים.

עבירות הלבנת הון – שיטות ודרכים

עבירות הלבנת הון כוללות בחובן מספר רב של דרכים ושיטות להסוואת מקורם של כספים וייעודם, ובהן: ביצוע עסקאות עם חברות קש ואנשי קש המשמשים כצינור, קניית נכסים יקרי ערך, השקעות בחברות עתירות הון, ניפוח הדיווח על רווחי הון, שימוש בחלפנים ובבלדרים להמרה והעברה של כספים, הברחת כסף מזומן למדינות בהן הפיקוח על המטבע אינו מחמיר, זיוף העברות כספים אלקטרוניות בדויות, ייבוא וייצוא סחורה בערך מנופח, הקמה ושימוש במערכות בנקאיות בינלאומיות מחתרתיות, מתן וקבלה של הלוואות בדויות, פיצול העברות כספיות לסכומים הפטורים מחובת הדיווח, שימוש בחברות בעלות מבנה פיננסי מורכב לשומה.

עבירות הלבנת הון – המאבק בישראל

בשנים האחרונות החריפה מדינת ישראל את מאבקה במבצעי עבירות הלבנות הון. כחלק מהמאבק, נכנס בשנת 2019 חוק "המזומן" ובנוסף, הבנקים בישראל נדרשים כיום לדווח לרשויות על פעולות חריגות והעברות כספים ורכוש הנעשות דרכם. ניסיונות לסכל את חובת הדיווח של הבנקים נחשבים אף הם בגדר עבירות הלבנת הון, עפ”י החוק לאיסור הלבנת הון.

חשוב לדעת כי בעת הכניסה והיציאה מהארץ, ישנה חובת דיווח לכל מי שנושא עימו סכום העולה על 50,000 ₪. הרשעה בהפרת חובת הדיווח על הוצאה והכנסת כספים לישראל, מובילה לענישה של עד חצי שנת מאסר או קנס כספי. ראוי לציין כי החוק מאפשר לפקידי המכס ולשוטרים לתפוס, ללא צו בית משפט, חזקה על כספים החורגים מהמכסה המותרת.

מיסוי חברות

חלק מקיומה של כל חברה ותאגיד וחלק נכבד מהסיבה שבגינה הוקמה הוא נושא המיסוי.
מיסוי החברות בישראל פועל תחת מס החברות והוא הדרך של המדינה ליהנות מ"פירות" שהניבה החברה בעסקיה ולגבות את חלקה כשם שהיא גובה אותו גם מעוסקים קטנים או פרטיים ושכירים וללא כל קשר למניות שלה. להבדיל ממדינות בארצות אחרות, בכדי לעודד יזמות ועסקים, החברות בישראל משלמות אחוזי מס ממוצעים ואף נמוכים יחסית לעומת מקומות כמו ארצות הברית, בלגיה, צרפת ויפן.

מיסוי חברה נגזר באופן טבעי מרווחי החברה: ככל שהרווחיות גוברת משלמת החברה יותר מס, בעוד שבמצב של הפסד ישנו פטור מהתשלום. מדינות אחרות המשמשות כמדינות מקלטי מס, הן בעלות מיסוי חברות נמוך מאוד ולרוב נתונות בגירעונות ממושכים.

מס החברות שמוטל על כל חברה לשלם איננו קשור לחבות הרגילה של מס הכנסה אותה בעל החברה נדרש לשלם באופן אישי. הנוהג בישראל הוא לשלם מקדמת מס חודשית ובסיום שנת המס לבצע חישוב שומה המודד כמה עוד יש לשלם לצורך השלמת החבות, או על כמה עומד גובה ההחזר, כאשר התברר כי התשלום של המקדמה היה גבוה מידי, יחסית לרווח של אותה שנה.

מיסוי חברות במספרים

בשנות התשעים ותחילת האלפיים, עמד מס החברות לתשלום בישראל על 36% ולאחר מכן ירד ל-25%. החל משנת 2014, הועלה המס לשיעור של 26% במטרה לצמצם (עד כה בהצלחה) את הגירעון התקציבי שנפער בשנים האחרונות שגורם להשקעות ממדינות זרות ומונע מהחברות המקומיות להפוך לרווחיות באמת. זאת לצד הקלות רבות במס שיכולות לאפשר לכל חברה להשפיע עוד יותר על הכנסות המדינה והתקציב. החל משנת 2017 חלה מגמת הפחתה הודות להתייצבות הכלכלית כך ששיעור המס עמד על 24% ואילו בתחילת 2018 נקבע על 23%.

המיסוי עובד באופן שבו בפעם הראשונה מוטל מס החברות בשיעור השנתי המקובל ובפעם השנייה מוטל מס על חלוקת הרווחים (דיבידנדים) שמצויים בידי בעלי המניות של החברה (לאחר הקיזוז). מס זה הקרוי גם "מס דיבידנד", עומד בשנים האחרונות על 30% וגם לזכותו ניתן לקבל החזר מס, אולם חשוב ולבדוק את אפשרות ההחזר מול גורם מקצועי ומוסמך בנושא.

"חברות כלואות"

העצבים החשופים והרגישים של תושבי המדינה התעוררו לבוקר קשה אי שם בשנת 2012, כאשר נחשף כי החברות הגדולות שיש להן גם פעילות ענפה בחו"ל ושזכו לפטור מתשלום המסים, צברו רווחים כלואים בסך 100 מיליארד שקלים. זהו מענק מדינה נדיב מאוד שנהוג מאז ומעולם וכפוף לחוקים נוספים בתחום השקעות ההון, לפיהם דורשת רשות המסים בתשלום דיבידנד נמוך בלבד. זה התחיל בעשור הקודם, כשחברת צ'ק פוינט נכנסה לשוק הסינגפורי במטרה להקים חברת בת ובעלות של קרוב למיליארד שקלים ועל כן סירבה לשלם בנוסף להוצאה הכבדה את מלוא התשלום על מס החברות והדיבידנדים באותה שנה, המשיך כאשר חברת אמדוקס ביקשה להעביר לחו"ל קרוב לשני מיליארד שקלים לטובת השקעה עתידית והחריף כאשר חברת אינטל ביקשה להקצות לא פחות מ-12 מיליארד שקלים כנגד תשלום מס של עד 3 מיליארד שקלים המהווים 25% מסכום הרווחים, בעוד עליה על פי חוק היה לשלם קרוב לחמישה מיליארד.

חברות אלה כמו גם חברות ענק נוספות כמו טבע למשל, יצרו עם השנים רווחים גבוהים שאותן הן מעוניינות כעת להשקיע בחו"ל. כתוצאה מהוויכוח מול הרשות על היקף המסים שעליהן לשלם, הן לא יכולות לייצא רווחים מחוץ למדינה ועל כן מכונות "חברות כלואות". רווחי החברות הללו, שנשמרים כתוצאה מהנסיבות בתוך גבולות המדינה מכונים "רווחים כלואים". למרות זאת, גם צ'ק פוינט וגם אינטל ואמדוקס הצליחו לבסוף להוציא החוצה את רווחיהן, תוך כדי בחינת הסוגיה המשפטית בעניינן. מצד אחד – הרווחים שהן יצרו התבצעו בארץ ומשום כך הן רשאיות לקבל פטור, שהרי מלכתחילה המטרה הייתה לעודד את ההשקעות בישראל בתמורה לקבלת פטור. מצד שני – רווחים אלה צפויים כעת להיות מתומרנים לטובת חו"ל, מה שמייצר בעיה בעיניה של המדינה מבחינת המשך עידוד ההשקעות והיזמות המקומי.

כיצד ניתן להבדיל בין מיסוי חברות למיסוי עוסק מורשה

כל אדם העומד להפעיל עסק עצמאי, שוקל כצעד ראשוני איך וכיצד להפעיל אותו: האם במסגרת של עוסק פטור, עוסק מורשה, או במסגרת של חברה בע"מ? לכל אחת מהמסגרות ישנם הבדלים מיסויים.

על מנת להקים חברה, יש להירשם ברשם החברות ומכאן והלאה מניותיה נפרדות ממך באופן מוחלט. המשמעות של הפרדת המניות, ולהבדיל מעוסק פטור או מורשה, במצב של פשיטת רגל או הגשת כל תביעה משפטית שהיא, הפעולות יהיו אך ורק נגד החברה ולא כנגד האדם העומד מאחוריה. למס יש חשיבות רבה, כאשר נכון לשנת 2018 הוא עומד על 23%. אם בעל מניות מרכזי יחליט לחלק את יתרת הרווח שלו כדיבידנד עליו לשלם 30% מס כאמור ובכך להביא את החברה למצב של רווח שיאלץ אותה לשלם סכום רב בהרבה. מנגד – אם יחליט אותו בעל מניות להשקיע את הרווחים שנוצרו בחברה עצמה, יחול עליו רק מס חברות. העוסק המורשה כעצמאי בתחומו לעומת זאת, משלם בהתאם למדרגות מס כאשר בעלי ההכנסות הגבוהות מעבר לסכום של 641,880 ₪ (נכון לשנת 2018), יידרש לשלם מס בשיעור של 50%. זאת בנוסף לתשלום דמי ביטוח לאומי אצל העצמאי, ממנו חברה פטורה, מפני שאיננה מבוטחת או זכאית לכלל הכנסה מגוף זה.

לצפייה בשיעורי המס של עצמאיים ושכירים לשנת 2020   <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<

בעלים של חברה זכאי לדמי פיצויי פטורים ממס

בעל החברה המכהן כמנהל החברה, רשאי לקבל משכורת חודשית בעבור עבודתו כמנהל שכיר, מה שמבטיח לו את הזכאות לדמי פיצויים בעלי פטור ממס בעת הפרישה. מצד שני, מכיוון שמדובר בהנהלת חשבונות כפולה, העלויות בעבור שירותים לניהול החשבונות וההתעסקות הפיננסית של חברות, הנם גבוהים יותר מאשר עלויות העוסק המורשה.

כאשר ניצבים בפני שאלת הקמת חברה או הקמת עסק עצמאי, חשוב מאוד לבחון את הדברים לגופם ולהסתייע באופן מקצועית כבר מהרגע הראשון, ובאופן שיאפשר לכם לבנות את העסק שלכם באופן נכון וכבר מהיסודות.

מיסוי נאמנויות

נאמנות כוללת בתוכה 2 סיווגי משנה:

  1. נאמנות שאינה נאמנות קרובים – נאמנות שמרגע יצירתה ועד שנת המס, כל יוצריה הם תושבי חוץ ובשנת המס יש בה נהנה אחד לפחות שהוא תושב ישראל. על נאמנות נהנה תושב ישראל שאינה נחשבת לנאמנות קרובים יחולו ההוראות החלות על נאמנות תושבי ישראל.
  2. נאמנות קרובים – נאמנות נהנה תושב ישראל שבין כל יוצריה לבין כל הנהנים תושבי ישראל בה מתקיימים יחסי קרבה, תחת 2 חלופות:
    האחת, היוצר הוא הורה, בן זוג, ילד או נכד של הנהנה.
    השנייה, בין היוצר והנהנה מתקיימים יחסי קרבה כאמור בפסקאות (1) או (2) של ההגדרה "קרוב" כפי שמופיעה בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, שאינם כאמור בחלופה הראשונה, ופקיד השומה שוכנע כי הקמת הנאמנות וההקניות לנאמנות היו בתום לב וכי הנהנה לא נתן תמורה בעד זכותו בנכסי הנאמנות.
    במיסוי על פי נאמנות קרובים המיסוי יתבצע על פי שתי חלופות:
  • חלוקה מהנאמן לתושב ישראל תחויב במס בשיעור של 30% אם הוכיח הנאמן כי החלוקה לנהנה, כולה או חלקה, היא של נכס שאילו היה מועבר מהנאמן לנהנה במישרין היה פטור ממס (קרי, קרן) תהיה החלוקה של אותו נכס פטורה ממס.
  • לפי בחירת הנאמן (בהודעה לפקיד השומה תוך 60 יום מיום הקמת הנאמנות או הפיכתה לכזו, לפי המאוחר), ניתן לבקש כי הכנסות הנאמנות – המיועדות לחלוקה לנהנה תושב ישראל – תחויבנה בשנת המס בה הופקו או נצמחו בשיעור של 25%. במקרה זה, החלק עליו שולם מס בשיעור של 25% יהא פטור בעת החלוקה בפועל. נאמן שהודיע כי בחר בחלופה זו לא יוכל לחזור בו כל עוד הנאמנות היא נאמנות קרובים.

נאמנות תושבי חוץ

נאמנות שבשנת המס כל יוצריה וכל הנהנים בה הם תושבי חוץ או שכל יוצריה הם תושבי חוץ וכל הנהנים בה הם נהנים לצורכי ציבור או תושבי חוץ, ולא היו בה נהנים תושבי ישראל ממועד יצירתה, וכן נאמנות שכל יוצריה נפטרו וכל הנהנים בה בשנת המס הם תושבי חוץ, או שכל יוצריה נפטרו וכל הנהנים בה הם נהנים לצורכי ציבור או תושבי חוץ, ולא היו בה נהנים תושבי ישראל ממועד יצירתה. בנאמנות זו יראו את הכנסת הנאמן כהכנסתו של היוצר ואת נכסי הנאמן כנכסיו של היוצר. נאמנות תושב חוץ הינה פטורה ממס בגין הכנסות שהופקו מחוץ לישראל, ומשמרת את מעמדה בעת פטירת היוצר, ובלבד שהוא נחשב תושב חוץ במותו.

נאמנות נהנה תושב חוץ

היא נאמנות בה לא מתקיימים התנאים ביחס לנאמנות תושבי ישראל וכן איננה נאמנות על פי צוואה, והתקיימו בה כל אלה:

  1. הנאמנות הינה בלתי הדירה – כל נאמנות יכולה להיות נאמנות הדירה או נאמנות בלתי הדירה.

נאמנות הדירה מוגדרת בסעיף 75ג לפקודה כנאמנות שבה נשאר בידי היוצר הכוח להשפיע על פעולות הנאמן. לפיכך קובע הסעיף כי נאמנות תיחשב לנאמנות הדירה אם היא מקיימת את אחד מהתנאים הבאים:

  • קיימת אפשרות לבטל את הנאמנות, להעביר או להחזיר ליוצר או לחליפו נכס או הכנסה.
  • אחד או יותר מן הנהנים בנאמנות הוא היוצר או בן זוגו, או שהיוצר יכול להפוך לנהנה.
  • אחד או יותר מן הנהנים הוא ילדו של היוצר שבשנת המס טרם מלאו לו 18 שנים, והיוצר או בן זוגו עדיין בחיים.
  • אחד הנהנים הוא חבר בני אדם שאינו מוסד ציבורי, אשר היוצר או חליפו הוא בעל שליטה מהותי בו.
  • היוצר הוא הנאמן או "מגן הנאמנות".
  • חבר בני אדם שאינו מוסד ציבורי, אשר היוצר או חליפו הוא בעל שליטה מהותי בו הוא גם הנאמן בנאמנות.
  • זהות אחד או יותר מן הנהנים אינה ידועה ואם הוא חבר בני אדם, זהות בעל מניות, במישרין או בעקיפין, אינה ידועה.

על פי ההגדרות בסעיף ניתן לומר כי נאמנות תיחשב לנאמנות הדירה אם ליוצר או לקרובו ישנה היכולת, במישרין או בעקיפין, לכוון את פעילותו של הנאמן; לתת הוראות לגבי דרך ניהול הנאמנות, נכסיה, שינוי הנהנים בה, או חלוקת הנכסים וההכנסות ואישורו נדרש לפעולות הנאמן. גם יכולתו של היוצר להורות על ביטול הנאמנות או על החלפתו של הנאמן תהפוך את הנאמנות להדירה.

נאמנות בלתי הדירה מוגדרת בסעיף על דרך השלילה. כלומר, נאמנות שאינה נחשבת לנאמנות הדירה, תיחשב לנאמנות בלתי הדירה ובלבד שיוצר הנאמנות מסר לפקיד השומה תצהיר כי הנאמנות היא בלתי הדירה.

  1. כל הנהנים הינם תושבי חוץ, שזהותם ידועה.
  2. במידה ויוצר אחד לפחות תושב ישראל. בנאמנות זו, יראו את הכנסת הנאמן כהכנסתו של הנהנה ואת נכסי הנאמן כנכסי הנהנה.

נאמנות על פי צוואה

נאמנות שנוצרה לפי הוראות צוואה וכל יוצרי הנאמנות הם מצווים שהיו במועד פטירתם תושבי ישראל. בנאמנות לפי צוואה יראו את הכנסת הנאמן כהכנסתו של הנהנה ואת נכסי הנאמן כנכסי הנהנה.

מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"ר)

עמותות, חברות לתועלת הציבור (חל"צ) והקדשים הינם מוסדות המוקמים למטרות ציבוריות ולא לשם השאת רווח לבעליהן (להלן מלכ"ר). בהגדרה ראשונית, המטרות של המוסד ללא כוונת רווח של המלכ"ר צריך להיות כזה שאינו ישלול את קיומה של מדינת ישראל או עלולים לפגוע ברגשות הציבור, כלומר מטרותיו של המלכ"ר צריכות להיות כאלה אשר מקדמות את ענייני הציבור לרבות ענייני דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, ספורט ועוד.

מתוך כוונה לעודד פעילויות וולונטרית ופילנטרופית אשר מטרתם לעזור לאוכלוסיית היעד, ללא כוונת רווח ומטרה לקדם מטרות ציבוריות אשר המדינה מעוניינת בהן, נקבעו בחקיקה הטבות מס שונות למלכ"רים בכדי לעודד אותם וכאות הוקרה לפעילותם המבורכת.

עיקרי החקיקה אודות מוסדות ללא כוונת רווח, מלכ"ר בפקודת מס הכנסה

פקודת מס הכנסה (הנוסח החדש), תשכ"א-1961 מעניקה הטבות למוסדות ציבור ( מלכ"ר ) אשר מוגדרים כחבר בני אדם אשר התאגד באמצעות שבעה חברים לפחות שאינם קרובים, ופועלים למטרה ציבורית שמטרתה ענייני דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד, ספורט ומטרות נוספות אשר אושרו על ידי שר האוצר.

גוף שהינו מלכ"ר יהיה פטור מתשלום מס הכנסה, ובלבד שהכנסתו אינה כוללת: הכנסה מעסק, הכנסה מדיווידנד ריבית או הפרשי הצמדה אשר נתקבלו מחברה שבשליטת המוסד הציבורי.

כמו כן, על מנת לנסות לעודד מתן תרומות למוסדות ציבוריים, וכדי לסייע להם להשיג את מטרותיהם, נקבע ע"י המחוקק כי נישום אשר יתרום למוסד ציבורי (מעל הסכום המינימלי) יהא זכאי לזיכוי מס, מסכום המס שהוא חייב בו לרשויות המס באותה שנה. סכום הזיכוי והיקפו נקבע כפונקציה של סוג הנישום, סכום התרומה, וגובה חבות המס של הנישום.

עוד המחוקק קבע כי הוצאות אשר ניכוין הוגבל היות והן בעלות אופי מעורב (פרטי ועסקי) וכן הוצאות שנתן המעביד לעובדיו שאינן ניתנות לייחוס באופן פרטני (להלן "הוצאות עודפות") הוצאות אלו ימוסו בשיעור מס של 90% בידי המוסד הציבורי.

עיקרי החקיקה אודות מוסדות ללא כוונת רווח בחוק מס ערך מוסף (מע"מ)

בחוק מס ערך מוסף התשל"ו – 1975 נקבעו הוראות באשר לגביית מס ערך מוסף ממוסדות ללא כוונת רווח, מלכ"ר. החוק מגדיר כי מוסד ללא כוונת רווח הינו המדינה, רשויות מקומיות, קופת גמל וחבר בני אדם שאין מטרתו השאת רווח.
כמו כן, ההגדרה בחוק מע"מ למלכ"ר הינה שונה מהגדרת מוסד ציבורי בפקודת מס הכנסה ולכן יתכן תרחיש שבו תאגיד יחשב בהגדרת מלכ"ר לצרכי מע"מ אך לא יחשב כמוסד ציבורי לצרכי מס, ולהיפך.

בהתאם לחוק מס ערך מוסף נקבע כי מלכ"ר אינו חייב בתשלום מס ערך מוסף, אך במידה ותשלומי השכר לעובדיו עולים על 160 אלפי ₪ (נכון לשנת 2013), יהא חייב המלכ"ר בתשלום מס שכר בגובה מכפלת שכרם של העובדים במחצית שיעור המע"מ.

כמו כן, מלכ"ר המחזיק בתאגיד בעל פעילות עסקית בשיעור אחזקה של 75% ומעלה נדרש לדווח על כך לרשויות מס ערך מוסד כתכנון מס החייב בדיווח.

עיקרי החקיקה אודות מוסדות ללא כוונת רווח בחוק מיסוי מקרקעין

חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג – 1963 קובע כי מוסד ציבורי כפי שהוגדר בפקודת מס הכנסה יהא פטור ממס במכירת דירת מגורים שקיבל בירושה בהתאם להוראות החוק ובתנאי שהתמורה תשמש את המוסד למטרותיו הציבוריות. כמו כן, מכירה של מקרקעין אחרים בידי מוסד ציבורי תהא פטורה ממס אם התקיים אחד מן התנאים הבאים:

  • המקרקעין הנמכרים היו לפחות שנה בבעלות המוסד הציבורי ושימושו במישרין את המוסד הציבורי לפחות 80% מהזמן – יינתן פטור מלא. במקרה בו המקרקעין הנמכרים הוחזקו על ידי המוסד מעל שנה ועד ארבע שנים ואך לא שימשו את המקרקעין במישרין 80% או יותר מהזמן יינתן פטור יחסי כיחס שבין התקופה שהמקרקעין שימשו את המוסד במישרין לבין משך כל תקופת האחזקה. במקרה בו המקרקעין הנמכרים הוחזקו על ידי המוסד מעבר תקופה של ארבע שנים, יינתן פטור ממחצית השבח, אך אם בנוסף לכך שימשו המקרקעין את המוסד במישרין יינתן פטור יחסי בגין יתרת השבח.
  • מקרקעין אשר נתרמו למוסד במכירה שאינה חייבת במס, ונמכרו על ידי המוסד בתקופה של פחות מחמש שנים מיום קבלת המקרקעין, יהא המוסד חייב גם במס אשר תורם המקרקעין היה פטור ממנו. מוסד חייב בתשלום מס רכישה בשיעור של 0.5% בגין רכישת מקרקעין אשר ישמשו אותו במישרין לפעילותו הציבורית.

 לאור חקיקת חוקי המס, ובמטרה למזער או להימנע מתשלומי המיסים של מוסדות ללא כוונת רווח, רצוי להיוועץ עם מומחה מס בעת הקמתם ואף במשך כל תקופת פעילותם.

לפגישת ייעוץ עם מומחה מס בנושא מוסדות ללא כוונת רווח

מיסוי תושב חוזר \ תושב ותיק

מי נחשב כתושב חוזר?

כבר נציין כי הגדרת תושב חוזר בנוגע מס הכנסה שונה מהגדרת תושב חוזר לצורכי משרד הקליטה ועל כן יש לשים לב לפרמטרים כפי שהם ע"פ החוק.

כחלק מהרצון לתמרץ המדינה מעניקה הטבות במס לתושב ישראל לשעבר ששהה בחו"ל ומבקש לחזור בדרך קבע לישראל, ההטבות במס מוענקות רק מי שעונה על הגדרת תושב חוזר והגדרת תושב חוזר ותיק על פי פקודת מס הכנסה (סעיף 14 לפקודה) ההטבות והזכויות במס הכנסה מבחינות בין שני סוגי של תושבים חוזרים: תושב חוזר ותושב חוזר ותיק.

  • תושב חוזר הוא אדם שעשה רילוקיישן או הגירה לחו”ל ושהה בחו”ל במשך שש שנים מיום ניתוק התושבות מס שלו מישראל.
  • תושב חוזר ותיק הינו אדם ששהה בחו”ל במשך עשר שנים מיום ניתוק התושבות שלו מישראל.

יודגש כי לקבלת ההטבות והזכויות במס הכנסה, ספירת השנים מתחילה ביום ניתוק התושבות במס הכנסה ולא מיום העזיבה הפורמלי – (“העלייה על מטוס”). זאת אומרת שהאדם צריך להראות כי היה מסווג כתושב חוץ וכי ניתק את התושבות לאחר ההגירה או הרילוקיישן לחו”ל במשך כל התקופות לעיל. למעשה אין די בעצם המגורים של פלוני בחו”ל בכדי לסווגו כתושב חוזר אלא יש להראות ניתוק תושבות מלא מישראל במשך שש שנים לפחות בכדי לקבל זכויות תושב חוזר רגיל, ועשר שנים לפחות בכדי לקבל זכויות תושב חוזר ותיק.

תושבות במס הכנסה לא נובעת רק ממספר שנים בהם גר היחיד בחו”ל (לאחר הרילוקיישן או ההגירה לחו”ל) ולא רק ממספר הימים בהם הוא שהה בישראל לאחר הרילוקיישן אלא נקבעת לפי מבחן מהותי וגמיש הידוע בשם מבחן מרכז החיים (או מבחן מירב הזיקות) שבודק את כלל הנסיבות של היחיד לאחר ההגירה לרבות: תשלומי ביטוח לאומי (לרבות תשלום סכום מינימלי), מספר שנות המגורים, מספר הימים בישראל, מקום דירת המגורים, בית הקבע, קשרים משפחתיים, קשרים חברתיים, חסכונות, השקעות, קרנות פנסיה, ביטוחים רפואיים, מקום העסק והפקת ההכנסות, חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, קרנות השתלמות, חברות בארגונים ועוד.

עצם המגורים בחו”ל בשנה מסוימת אינו מביא לסיווג האדם כתושב חוץ במשך אותה שנה באופן אוטומטי. למשל, אדם שגר בחו”ל בשנת מס מסוימת אך שילם ביטוח לאומי בסכום מינימלי באותה שנה עלול שלא להיחשב כתושב חוץ באותה שנה (דבר שעלול לשלול את הזכויות). כנ”ל אם בת זוגו נותרה בארץ באותה שנה או ביקרה מספר ימים גבוה בישראל באותה שנה. מגורים בחו”ל לצורך לימודים או מחקר של האדם או בת זוגו עלול להוביל לאותה תוצאה.

ראוי לציין כי ישנם מספר לא קטן של נסיבות שגינם אדם שגר בחו”ל בשנה מסוימת לא יחשב כתושב חוץ באותה שנה – דבר שעלול להטיל מס ולשלול את זכויות תושב חוזר במס הכנסה.

בהקשר זה נשאלות שאלות רבות אשר מגבירות את החשיפה לגבי הסיווג כתושב חוזר. כך למשל נשאלת השאלה האם שנת ההגירה ו/או שנת החזרה נספרות כשנים בהן נחשב פלוני כתושב חוץ לצורך בדיקת סיווגו כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק? אי הודאות הזו הינה קשה ובעייתית לא רק מבחינת היבטי המס אלא מביאה את הבנקים בישראל להימנע מקבלת כספים בחו”ל שלא דווחו בעבר בישראל לצרכי מס ללא אישור מרשות המס.

לאור זאת מאפשרת רשות המס לפנות אליה בבקשה מקדימה בכתב לאישור מעמד תושב חוזר והזכאות להטבות מס ובה יפורטו העובדות הרלוונטיות והנימוקים המשפטיים שמביאים לסיווג הנישום כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק.

להלן נפרט מהן הטבות המס להן זכאי מי שנחשב כעולה חדש, כתושב חוזר ותיק או כתושב חוזר רגיל, כאשר יש להדגיש כי לא כל תושב חוזר זכאי להטבות מס, אלא רק תושב חוזר אשר נחשב כ"תושב חוזר ותיק" או "כתושב חוזר" בהתאם להגדרות לעיל.

הטבות המס לתושב חוזר ותיק ועולה חדש

שנת הסתגלות

במסגרת הרפורמה, הוענקה אפשרות לתושב חוזר ותיק ולעולה חדש (אך לא לתושב חוזר רגיל) לבקש "שנת הסתגלות", כך שהיחיד לא יחשב כתושב ישראל לצורכי מס בשנה הראשונה לשובו לישראל למרות שמגוריו הועתקו לישראל ושמרכז חייו הועתקו למדינת ישראל. שנת ההסתגלות מעניקה לתושב חוזר ותיק ולעולה החדש את האפשרות לבחון בפועל את המשך דרכו בישראל לאחר שהות של שנה ולקבל החלטה סופית מבוססת בתום אותה שנה בכל הנוגע להישארותו בישראל.

במשך שנת הסתגלות יחשב העולה החדש או התושב החוזר ותיק, לפי העניין, כתושב חוץ לכל דבר ועניין. למרות זאת שנת הסתגלות, במקרה אשר בו החליט היחיד להמשיך ולגור בישראל,  תובא בחשבון לצורך ספירת תקופות הפטור אשר תוארו לעיל.

בקשה לשנת הסתגלות: את הבקשה הנ"ל יש להגיש תוך 90 יום ממועד החזרה לישראל בטופס 1130 – "הודעה על בחירה בשנת הסתגלות".

מומלץ להתייעץ עם מומחה להטבות מס לתושבים חוזרים ועולים לפני הגשת בקשה לשנת הסתגלות.

ההטבות המזכות לתושב חוזר ותיק \ עולה חדש

  • פטור ממס על הכנסות שוטפות – לאחר הרפורמה הפקודה מעניקה פטור ממס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק במשך תקופה של עשר שנים מהיום אשר בו הפך היחיד להיות תושב ישראל (להלן: "תקופת ההטבה") וזאת לגבי כלל ההכנסות השוטפות אשר הופקו מחוץ למדינת ישראל , כגון: הכנסות מדיבידנד, מריבית, מעבודה, מעסק, מפרסים והגרלות וכו'.

במסגרת הרפורמה הורחב הפטור ממס לעולה חדש ותושב חוזר ותיק, על הכנסות פאסיביות (מ- 5 שנים ל- 10 שנים), הכנסות מעסק (מ-4 שנים ל- 10 שנים) וקביעת הפטור להכנסות ממשלח יד ועבודה יחולו על יחיד אשר עלה לישראל או הפך לתושב חוזר ותיק, לפי העניין, החל מיום 1 בינואר 2007.

  • פטור ממס על רווח הון – הפקודה מעניקה פטור ממס רווחי הון לתושב חוזר ותיק ועולה חדש אשר מכר נכס מחוץ לישראל לאחר שהפך להיות תושב ישראל, ובלבד שהנכס נמכר בתוך תקופה של עשר שנים מיום שהפך להיות תושבי ישראל. במידה והנכס נמכר לאחר עשר שנים, יחול פטור על הרווח אשר צמח עד לתום תקופת עשר השנים ותהא חבות במס רווחי הון החל מאותו מועד. חלוקת הרווח בין תקופות ההטבות ותקופה אשר בגינה קיימת חבות מס תהא על פי חלוקה ליניארית רגילה. פטור זה לא יחול לגבי נכסים אשר נתקבלו במתנה בפטור ממס בישראל. יודגש כי לאחר הרפורמה, הפטור ממס יוענק גם לגבי נכסים אשר נרכשו בתקופה בה היה היחיד תושב ישראל – תשומת הלב כי לעניין זה הוגדר נכס למעט שהגיע לידי היחיד בפטור ממס לפי סעיף 97(א)(5) לפקודת מס הכנסה (מתנה פטורה ממס).
  • פטור מדיווח על נכסים והכנסות: עולה חדש ו/או תושב חוזר ותיק לא יהא חייב בדיווח על הכנסותיו אשר הופקו או נצמחו מחוץ לישראל או אשר מקורן בנכסים מחוץ לישראל במשך 10 שנים מן המועד אשר בו הפך לתושב ישראל.
  • עולה חדש ו/או תושב חוזר ותיק יהא גם פטור מדיווח ב- הצהרת הון על הונו ונכסיו אשר מחוץ לישראל, במשך 10 שנים מן המועד אשר בו הפך לתושב ישראל.
    פטורים אלו לא יחולו לגבי הכנסות ונכסים שלגבי הכנסות אשר נבעו מהם, כולן או חלקן, ביקש היחיד כי לא יחולו הוראות הפטור ממס לעולה חדש או תושב חוזר ותיק, לפי העניין.
    כמו כן, פטורים אלו לא יחולו לגבי נכסים אשר נתקבלו כמתנה פטורה ממס בישראל, ולגבי הכנסות שמקורן בנכסים אשר נתקבלו במתנה בפטור כאמור.
  • הקלה במס על קצבה שמקורה מחוץ לישראל – הפקודה קבע לגבי עולה חדש ותושב חוזר ותיק כי סכום המס על קצבה אשר מקורה מחוץ לישראל, בשל עבודה במדינת חוץ, לא יעלה על סכום המס אשר היה משלם על אותה קצבה במדינה אשר בה משולמת הקצבה, אילו היה נשאר תושב של אותה המדינה. יודגש כי הקלה זאת איננה מוגבלת בזמן ובשל הפטור ממס על כלל ההכנסות מחו"ל במשך 10 השנים הראשונות היא אפקטיבית רק לאחר תקופה זאת.
  • נקודות זיכוי לעולה חדש – לעולה חדש הוענקו נקודות זיכוי נוספות למשך תקופה של 3.5 שנים מיום עלייתו לארץ, כדלהלן:
  • 1/4 נקודת זיכוי לכל חודש משמונה עשר החודשים הראשונים לעלייתו למדינת ישראל.
  • 1/6 נקודת זיכוי לכל חודש משנים עשר החודשים אשר לאחריהם.
  • 1/12 נקודת זיכוי לכל חודש משנים עשר החודשים שלאחריהם.

לעניין זה נקבע הוראת שעה על פיה יוענקו נקודות זיכוי אלו גם לתושב חוזר אשר שב לישראל בין 16 במאי 2010 ל- 30 בספטמבר 2012.

  • פטור ממס לעולה חדש על הכנסות מריבית פיקדונות במטבע חוץ בבנק בישראל:
    הכנסות מריבית על פיקדון במט"ח בבנק בישראל תהא פטורה ממס בידי עולה חדש למשך 20 שנה מיום עלייתו לישראל, ובלבד שמקור הכספים אשר הופקדו בפיקדון הינו מכספים אשר היו לעולה החדש בטרם שהפך לתושב ישראל. הטבה זאת ניתנת לעולה בהתאם לצו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסות מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס"ג – 2002, בהתקיים כול התנאים אשר נקבעו, להלן עיקר התנאים:
  • א. בפיקדון הופקדו רק סכומי כסף אשר היו לעולה החדש מחוץ לישראל לפני שהפך לתושב ישראל.
  • ב. הסכומים הופקדו בפיקדון בתוך 90 יום ממועד העברת הכסף לישראל.
  • ג. העולה החדש מסר לבנק בתוך 14 יום ממועד הפקדת סכומים בפיקדון, הצהרה על היותו עולה חדש בטופס 2402.
  • ד. ההכנסה מריבית כאמור אינה הכנסה עסקית בידו של העולה החדש.
  • ה. הפיקדון אינו משמש כבטוחה למתן הלוואה לקרוב של העולה החדש אשר הינו תושב ישראל.

** בשל המגבלות הרבות, פרקטית, במרבית המקרים מעדיפים עולים חדשים להשאיר את הכספים בחו"ל.

** נדגיש כי פטור זה אינו חל על תושב חוזר ותיק.

  • פטור ממס לתושב חוזר על הכנסות מריבית מפקדות במטבע חוץ בבנק בישראל: הכנסות מריבית על פיקדון במט"ח בבנק בישראל תהא פטורה ממס בידי תושב חוזר למשך 5 שנים מיום שחזר לישראל, ובלבד שמקור הכספים אשר הופקדו בפיקדון הוא מסכומי כסף אשר נוצרו בתקופת שהותו מחוץ לישראל. הטבה זאת ניתנת לתושב חוזר בהתאם לצו מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוזר על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס"ד – 2003. בהתקיים כול התנאים אשר נקבעו, להלן עיקר התנאים:
  • א. בפיקדון הופקדו רק סכומי כסף אשר היו לתושב החוזר מחוץ לישראל, שמקורם אינו ממכירת נכסים בישראל, ואשר נוצרו בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל.
  • ב. הסכומים הופקדו בפיקדון בתוך 90 יום ממועד העברתם לישראל, לאחר שהיה תושב חוזר או בעת שהיה תושב חוץ.
  • ג. התושב החוזר מסר לבנק בתוך 14 יום ממועד הפקדת סכומים בפיקדון, הצהרה על היותו תושב חוזר ועל זכאותו לפטור ממס בטופס 2409.
  • ד. ההכנסה מריבית אינה הכנסה עסקית בידיו של התושב החוזר.
  • ה. הפיקדון אינו משמש כבטוחה למתן הלוואה לקרובו של התושב החוזר.
  • ו. בשל המגבלות הרבות, פרקטית, במרבית המקרים מעדיפים תושבים חוזרים להשאיר את הכספים בחו"ל.

לאור ההטבות המפורטות לעיל ונסיבות נוספות קיימים מקרים רבים אשר בהם עולה חדש או תושב חוזר ותיק זכאים להחזר מס – ראה החזר מס לעולה חדש ו- החזר מס לתושב חוזר ותיק.

  • חברות זרות בבעלות/ניהול עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים:
    נקבעה הקלה מיוחדת לגבי עולים חדשים או תושבים חוזרים ותיקים (לא חל על תושבים חוזרים "רגילים") אשר עולים לישראל כאשר בידיהם מניות של חברות זרות או כאשר הינם מנהלים חברות כאמור או כאשר תושבים אלו מקימים חברות זרות חדשות. ההקלה נובעת בכדי להתחשב ומפאת חששם של תושבים אלו, שבה אותן חברות יחשבו כחברות ישראליות לצרכי מס ממועד שובם לישראל. משכך, המחוקק קבע מפורשות במסגרת הרפורמה, כי אין לראות בחברה זרה כאמור כחברה תושבת ישראל רק מפאת העובדה כי הניהול והשליטה (ראה לעניין זה חוזר מס הכנסה מס' 4/2002 – קווים מנחים לקביעת שליטה וניהול) מתבצעים בישראל על ידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק, וזאת במשך 10 שנים מיום שאותו עולה חדש או תושב חוזר ותיק הפך לתושב ישראל. נדגיש כי הקלה זאת לא תחול, אם הניהול והשליטה בחברה היו נחשבים כמתקיימים במדינת ישראל גם בהתעלם מן הנוכחות של עולה חדש או תושב חוזר ותיק בישראל.
    מטרת ההקלה נועדה לשמר את המצב אשר בו אותה חברה לא משלמת מס בישראל לגבי הכנסותיה מחוץ לישראל.
    נציין כי, המחוקק הישראלי לא קבע כי עולה חדש או תושב חוזר ותיק לא יוצרים "מוסד קבע" בישראל. חסרונה של הוראה זו בולט מאחר וחברות זרות אשר להן מוסד קבע בישראל מתחייבות במס בישראל אף אם השליטה והניהול על עסקיהן מתבצע בחו"ל (מפקחי מס הכנסה מרבים להעלות טענות בעניין זה) בנוסף נציין, כי לעניין הגדרת "חברת משלח יד זרה" וכן לעניין הגדרת "חברה נשלטת זרה" (CFC), לא תובא בחשבון כהחזקה של תושב ישראל, החזקתו של עולה חדש או תושב חוזר ותיק בתקופת ההטבות.
     תשומת הלב כי קיימות הקלות מס ייחודיות אשר הוענקו במקרים מסוימים ל- קטין חוזר לרבות לעניין מס רכישה. לאור מורכבות הנושא ועל מנת לנצל את הטבות המס באופן אופטימלי רצוי להתייעץ עם מומחה להטבות מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים.

 הטבות תושב חוזר "רגיל"

  • פטור ממס על הכנסות פאסיביות – תושב חוזר פטור ממס, במשך 5 שנים מהמועד אשר בו הפך לתושב ישראל, על הכנסותיו הפסיביות אשר הופקו או הגיעו מחוץ לישראל או אשר מקורן בנכסים מחוץ לישראל, שאינן הכנסות מעסק, כדלהלן:
  • הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים אשר מחוץ לישראל שרכש בתקופת שהותו בחו"ל לאחר שחדל להיות תושב ישראל.
  • הכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים אשר הנם ניירות ערך מוטבים (הוראה זאת תחול על מי שהיה לתושב חוזר, בהתאם להגדרתו לאחר הרפורמה, החל מיום 1 בינואר 2007).

לעניין זה "ניירות ערך מוטבים" – ניירות ערך הנסחרים בבורסה, אשר רכש התושב החוזר בתקופת שהותו בחו"ל לאחר שחדל להיות תושב ישראל, המנוהלים בחשבון במוסד בנקאי, וכן ניירות ערך הנסחרים בבורסה, אשר רכש התושב החוזר מתוך הכנסה שהיא ריבית או דיבידנד אשר מקורם בניירות ערך מוטבים או הכנסה שהיא רווח הון ממכירת ניירות ערך מוטבים, שהופקדו באותו חשבון. דהיינו, הפטור יחול גם אם ניירות הערך נרכשו לאחר שהפך לתושב חוזר, בתנאי שנרכשו מכספים אשר הגיעו מניירות ערך מוטבים.

  • פטור ממס על רווחי הון – תושב חוזר זכאי לפטור ממס רווח הון, במשך 10 שנים, על רווח הון ממכירת נכס (לרבות ניירות ערך מוטבים) אשר רכש מחוץ למדינת ישראל בתקופת היותו תושב חוץ (בניגוד להטבה לעולה חדש ותושב חוזר ותיק).
  • לאחר תום 10 שנים מן המועד בו חזר לישראל יהא זכאי תושב חוזר, לפטור ממס כאמור לעיל, באופן יחסי, בהתאם לחלוקה לינארית בין תקופות ההחזקה בנכס.
  • פטור ממס לתושב חוזר על הכנסות מריבית מפקדות במטבע חוץ בבנק בישראל – תושב חוזר זכאי לפטור ממס כל הכנסות מריבית על פיקדון במטבע חוץ בבנק בישראל.

לאור ההטבות המפורטות לעיל ונסיבות נוספות קיימים מקרים רבים אשר בהם מגיע החזר מס לתושב חוזר.

ראה גם עמדות חייבות בדיווח לעניין תושבים חוזרים, תושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים אשר פורסמו על ידי רשות המסים:

  • עמדה 57/2018 – הפסד שמקורו בחו"ל לתושב חוזר, תושב חוזר ותיק, עולה חדש
  • עמדה 58/2018 – הפסד הון שנוצר לאחר תקופת ההטבות לעולה חדש , תושב חוזר, תושב חוזר ותיק – התרת קיזוז הפסד

רשימת מושגים

  • "עולה חדש" – הוא יחיד אשר מעולם לא היה תושב ישראל בעבר והפך להיות תושב ישראל לראשונה. התושבות נבחנת על פי המבחנים אשר נקבעו בפקודה לעניין "מרכז החיים" והחזקות הקבועות  לעניין במספר ימי השהות.
  • "תושב חוזר ותיק"  – הינו יחיד אשר שב להיות "תושב ישראל" לאחר שהיה תושב חוץ במשך תקופה של עשר שנים רצופות לפחות. לאחר התיקון, לאור תקופת השהות הארוכה בחו"ל, זכאי להטבות מס בדומה אלו אשר הוענקו לעולה חדש. נקבע הוראת שעה,  לגבי מי ששב להיות תושב ישראל בין השנים 2007 ל- 2009, הקובעת כי נדרשת תקופת תושבות זרה קצרה יותר, אשר עומדת על חמש שנים בלבד, כך ששהות זאת מספיקה בכדי שהתושב החוזר יחשב כתושב חוזר ותיק וייהנה מן ההטבות המשמעותיות אשר מוענקות "לתושב חוזר ותיק". יודגש, כי ההטבות המוענקות ל"תושב חוזר ותיק" חלות רק לגבי מי ששב לישראל החל משנת המס 2007, אך לא לגבי מי ששב לישראל עד סוף שנת המס 2006, אשר לגביו יחול הדין הישן אשר העניק הטבות מצומצמות לגבי תושבים חוזרים (חשוב לשים לב למועד ניתוק תושבות לעניין זה).
  • "תושב חוזר"  – יחיד אשר שב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך 6 רצופות לפחות. עד התיקון נדרש כי יהא תושב חוץ למשך שלוש שנים בלבד על מנת שיחשב תושב חוזר (תיקון זה נכנס לתוקף החל מיום 1 בינואר 2009 והוא יחול על מי שחדל להיות תושב ישראל ממועד זה ואילך).
  • "תושב חוץ" תושב חוץ הינו מי שאינו תושב ישראל כהגדרתו להלן, וכן יחיד אשר התקיימו בו אלה:
    הוא שהה מחוץ למדינת ישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, במשך שנתיים רצופות. בשנתיים העוקבות מרכז חייו לא היה בישראל. ראה לעניין זה טופס ניתוק תושבות של רשות המסים אשר כולל את הדברים אשר יבחנו על ידי מס הכנסה לעניין קביעת התושבות לצרכי מס.
  • "יחיד תושב ישראל": יחיד אשר מרכז חייו בישראל, ולעניין זה יחולו ההוראות להלן: לשם קביעת מקום מרכז חייו של היחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר – מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלו ושל משפחתו, מקום עיסוקו/העסקתו הרגיל או הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים, מקום פעילותו בארגונים, איגודים או מוסדות. בנוסף, נקבע חזקה כמותית, אשר ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה, כי מרכז חייב בשנת המס בישראל: אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר, או אם שהה בשנת המס 30 ימים או יותר בישראל , ושהה בשנת המס ובשנתיים אשר קדמו לה 425 ימים או יותר ("חזקת הימים"). לעניין זה יראו "יום" לרבות חלק מיום.

בחינת העמידה בהגדרת "תושב חוץ" חשובה הן לעניין חבות המס וחובת הדיווח החלה על תושב ישראל, והן לעניין הטבות המס להן זכאי "תושב חוזר" ו"תושב חוזר ותיק". כמו כן, לנושא זה חשיבות לעניין החבות במס רכישה, מס שבח (ראה גם: חישוב מס שבח וטפסים מיסוי מקרקעין המתייחסים להצהרה לעניין התושבות לצורך בדיקת חבות המס). יובהר כי יתכן ויחיד אשר מתגורר בחו"ל ומפיק את הכנסותיו בחו"ל,  עדיין יחשב תושב ישראל לצורכי מס ועל כן, יהא חייב בדיווח על הכנסותיו ותשלום מס בישראל.

להרחבה בשאלת הניתוק תושבות ומרכז החיים לחץ כאן

חשיבות הייעוץ המשפטי בדיני המסים

בישראל על כל אדם מוטלת החובה לדווח על הכנסותיו לרשות המיסים, כל פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם החוק עלולה להיחשב לעבירה פלילית שתדרוש את התערבותו של מומחה לדבר והוא – עורך דין מיסים.

מה תפקידו של עורך דין מיסים ובאילו תחומים הוא מתמחה?

תפקידו של עורך דין מיסים המתמחה בחוק המיסים ובקיא בפסיקות שונות בנושא הוא:

  • ליווי ויעוץ לקוחות המעוניינים לדעת מראש את ההשלכות ותשלומי המס המשוערים של פעולותיהן כגון: מיסוי חברות ותאגידים, תוך תכנון מיסויי ובחינת מיזוגים ופיצולים עתידיים, מיסוי בשוק ההון ובהייטק, חברות הזנק, עמותות מלכ"ר, מיסוי רילוקיישן, הסדרי מס ועוד.
  • ייצוג נחקרים, חשודים ונאשמים בתיקים העוסקים בתחום לרבות – במקרים של הלבנת הון, עבירות מס הכנסה, עבירות מע"מ, עבירות הונאה, דרך עבירות צווארון לבן ועד עבירות ניירות ערך. כמו כן משרד בתחום יתמחה גם בהגשת ערעורים על פסילת ספרים, במתן ליווי משפטי בעת גילוי מרצון ועד לייצוג בדיונים שונים הן בבית המשפט והן מחוצה לו.

ייעוץ וליווי אישי של עורך דין מיסים במהלך החקירה/ביקורת

אחת הסוגיות המעניינות ביותר בעולם הפסיכולוגיה המשפטית, היא סוגיה הנוגעת לשימוש בשירותי עורך דין  שנעשה על ידי חשודים בעבירות פליליות, ובכלל זה בעבירות מס. בכל מקרה של חקירה פלילית/שימוע, ישנם שני צדדים: הצד שמעוניין להוכיח את דבר העבירה, והצד שמעוניין להפריך אותו. הצד החוקר והתובע הוא צד ממוסד ומיומן, שנוקט בשלל טקטיקות על מנת להטות את היתרון לכיוונו, ובין היתר נוקט בטקטיקות של יצירת אמון מדומה אל מול הנחקר על מנת למנוע ממנו את ההבנה בצורך הקריטי של ייצוג עורך דין מיסים. מבחינת החשוד, הוא זה שאמור להגן על עצמו, ובמקרים רבים הוא גם מאמין שיש לו את היכולת לעשות זאת, שכן הוא לא באמת מאמין שביצע עבירה פלילית.

בין אם זומנתם לחקירה, בין אם עולה בלבכם חשד כי אדם בחברה בה אתם עובדים ביצע דבר עבירה ובין אם המעסיק זימן אתכם לשיחה כי חושד בכם שביצעתם הונאה, ובטרם תפעלו בנידון, מומלץ ורצוי לפנות לעורך דין מיסים. עורך דין זה בקיא בחוק ובפסיקה ויכול לספק לכם ייעוץ וליווי אישי לגבי הפעולות אותן מומלץ שתנקטו, כמו כן הוא יכול לייצג אתכם לכל אורכם של ההליכים המשפטיים שינקטו. הוא גם יכול להמתיק את הגלולה המרה, במקרה והוצא כנגדכם כתב אישום ובמקרים רבים אף למנוע את הוצאתו של זה, על ידי הייצוג המתאים.
ברגע בו אתם יודעים שמתנהלת נגדכם חקירה כלכלית, עורך הדין יספק לכם בשלב הראשון את הערך הנדרש במישור הפלילי, ובהמשך הדרך את הערך הנדרש במישור המקצועי ובהיבטי חוקי ותקנות המס, כפי שנקבע ע"י רשות המיסים.

איך נכון להתנהל כשנחקרים?

בשלב החקירה עצמה, ישנה חשיבות לכך שכל מילה שתצא מפיכם תהיה שקולה ותעמוד על הגבול שבין שיתוף פעולה עם החוקרים ובין אי הפללה עצמית שלכם. בשלב כזה אתם כבר רוצים להיות אחרי ייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בעבירות מס, הלבנת הון וצווארון לבן, כשאתם יודעים מה עליכם לומר ומה אסור לכם לומר. אין הכוונה פה בכך שתשקרו לחוקרים, אבל אתם בהחלט לא אמורים לנדב להם מידע שעלול לפגוע בכם. זהו התפקיד שלהם ואין שום סיבה שתעזרו להם בכך. הנה מספר דברים שכדאי לזכור אם כבר זומנתם לחקירה:

  • בפתיחת החקירה, על החוקר להודיע לכם האם אתם נחקרים באזהרה. במידה וזהו אכן המצב, המשמעות היא שאתם נחקרים כחשודים ולא כעדים. חשוב מאוד שבשלב הזה תקבלו ייצוג משפטי מתאים.
  • החקירה יכולה להתנהל בצורה כזאת שבה החוקר שואל שאלות ואתם עונים תשובות לקוניות בלבד. מצד שני, החקירה יכולה להתנהל עם מעורבות גבוהה שלכם, כשאתם מציינים דברים שחשוב לכם לציין גם כאשר לא נשאלתם עליהם. המטרה היא לומר את כל מה שחשוב לכם לומר, גם אם לא נשאלתם על כך כלל.
  • במידה ואתם לא זוכרים פרט מסוים, אמרו שאינכם זוכרים. ישנם מצבים רבים בהם אתם עשויים לזכור סיטואציה מסוימת, אך לא לזכור דבר ספציפי שנאמר לכם או שאמרתם, פעולה מסוימת, או נוכחות של אנשים באותה סיטואציה. אתם יכולים בהחלט להגיד שאתם זוכרים את הסיטואציה, אך לא זוכרים את הפרטים הקטנים שעליהם אתם נשאלים באופן ספציפי.
  • במידה ואתם נשאלים על מסמכים כלשהם, לעולם אל תענו אם המסמכים לא מוצגים בפניכם. לפני שאתם עונים על שאלות הנוגעות למסמכים כלשהם, בקשו לראות את המסמכים וקראו אותם בפירוט, למרות תחושת הלחץ המלווה את החקירה. יחד עם זאת, במידה ואינך מסוגל לענות בצורה צלולה לאור הלחץ שאתה נתון בו, אמור לחוקר כי אינך מסוגל להשיב על השאלה, ונמק מדוע.
  • באופן עקרוני, בכל מצב בו אתם מרגישים שלא בטוב, בין בגין לחץ ובין בגין מחלה, אתם רשאים לבקש להפסיק את החקירה. מצידו, יכול החוקר לסרב לבקשתכם, ובמקרה כזה עליכם לבקש שהדבר יצוין בהודעה, קרי רישום מהלך החקירה.• חקירה הוא מהלך סופר מקצועי, ושום דבר שמתרחש בו אינו מקרי. שום דבר במהלך החקירה הוא אינו "אוף דה רקורד" וכל דבר שתאמרו יכול לשמש נגדכם בין שזה ברור ונהיר לאורך החקירה, ובין שמדובר במעין שלב של אתנחתא בו החוקר מנהל איתכם לכאורה שיחת חולין. כמו כן, לאורך החקירה עשוי החוקר לנקוט בשורה של טקטיקות על מנת להתחבב עליכם, או ליצור בכם את הצורך לרצות אותו. בהיבט זה חשוב להבין שאין שום משמעות או ערך באהדתו של החוקר, ואינכם צריכים לרצות אותו בדבר.
  • כחשודים, עומדת לזכותכם זכות השתיקה, שמאפשרת לכם לשתוק בשלבים מסוימים של החקירה, לגבי שאלות מסוימות או לאורך החקירה כולה. לזכות השתיקה שני צדדים, שכן מצד אחד אתם לא חושפים דברים שאינכם רוצים לחשוף, ומצד שני, אם יש לכם מה להסתיר זה בהחלט יכול להשפיע על התהליך השיפוטי. כל החלטה בהיבט זה, רצוי שתתקבל בסיוע ובייעוץ של גורם משפטי מקצועי שמייצג אתכם.
  • בסיום החקירה, תוכלו לעיין בסיכום החקירה. קראו את הדברים היטב, ואם בכתב מופיעים דברים שאינם משקפים את מה שקרה בחקירה, או שלא מצוינים אלמנטים שלדעתכם הושמטו מן הכתב, תוכלו לדרוש מהחוקר לתקן, להוסיף או לגרוע, ותוכלו גם לבדוק שהדברים שלכם אכן מצוינים. החוקר לא מחויב למחוק או לשנות, אך הוא מחויב לציין את הדרישה שלכם לעשות כן ואת ההסבר שאתם נותנים לכך.

באיזה שלב חשוב לדבר עם איש מקצוע?

אם אתם מתלבטים בשאלה האם עליכם להזמין את שירותיו ובאיזה שלב בדיוק, הדבר הנכון ביותר לעשות בהיבט זה, הוא ללמוד מאנשי עסקים בכירים ובעלי הון. אנשים אלה אינם זזים ללא עורך דין, מכיוון שהם א' יכולים לממן זאת וב' מבינים את החשיבות הקריטית של נוכחות עורך דין בכל פעילות שלהם. לאורך כל ההליך המשפטי, כבר החל מהדקות הראשונות לחקירה, יעשה הגוף החוקר כל מאמץ להוציא מן החשוד מידע שיכול לסייע בהפללת החשוד עצמו.

למעשה, תפקידו של עו"ד מיסים הוא כפול:

  • להגן עליכם במישור הפלילי.
  • להגן עליכם במישור הכלכלי/ מיסוי.

כאשר אתם יושבים מול חוקרי רשות המיסים, אתם יושבים למעשה מול גוף חוקר בעל סמכויות חקירה, וכל מילה שתוציאו במהלך החקירה יכולה לפעול לרעתכם עד כדי היקף הענישה שתושת עליכם. איש מקצוע בתחום מס הכנסה ומיסוי, מסייע לכם בהתנהלות מול גורמי החקירה והתביעה במישור הפלילי, בבחינת נסיבות המקרה וזיהוי נסיבות מקלות, בהנחיה והדרכה מה מותר ומה אסור לכם, מה עליכם להגיד ומה לא וכדומה, ובהמשך הדרך הוא מסייע לכם גם במישור המקצועי של חוקי המס ומציאת קו ההגנה המיטבי עבורכם.

עורך דין מיסים – אף פעם לא מאוחר

איש מקצוע יכול לספק לכם את הערך הרב ביותר, דווקא ברגעים בהם אתם הכי פחות חושבים על האפשרות הזאת, הדקות הראשונות של העיכוב או ההזמנה לחקירה, כבר אז, כשאתם נמצאים במצב של הלם, של פחד ושל חוסר וודאות, כבר אז אתם זקוקים לעורך הדין יותר מכל. ואחרי שאמרנו את כל זה, אף פעם לא מאוחר להזמין עורך דין מקצועי שייצג אתכם בהליך המשפטי.

לתיאום פגישה עם עורך דין מיסים וקבלת ייעוץ וליווי משפטי ראשוני.

הקליקו לקבלת מידע נוסף ובקשה למתן הרצאות בתחום

ימין משרד עו"ד הינו משרד עו”ד  בעל ניסיון נרחב בשירותים משפטיים בתחום דיני המסים, ומיסוי מקרקעין אשר עוסק בין היתר: בתחומים הבאים: 

  • מיסוי מקרקעין
  • מיסוי לתושב חוזר
  • מיסוי לתושב ותיק
  • מיסוי לעולה חדש 
  • עבירות צווארון לבן
  • מס שבח
  • מס רכישה
  • מיסוי תמ"א 38
  • מיסוי פינוי בינוי
  • מיסוי חברות
  • מיסוי מלכ"ר
  • מיסוי עסקאות בחו"ל
  • תכנון מס
  • מיסוי נאמנויות
  • מיסוי יבוא יצוא
  • מיזוגים ורכישות
  • ניהול נכסים
  • הסכם תיווך
  • הגבלים עסקיים
  • הפרת חוזה
  • מס הכנסה
  • מע"מ
  • חוק המזומן
  • עסקאות בחו"ל
  • מיסוי עסקאות טכנולוגיה
  • מיסוי בגיוס הון
  • שיטת המיסוי בישראל
  • הטבות במס למשקיעים מחו"ל
  • מס הון
  • מחשבוני מיסוי
יש לך שאלה?

במידה ולא נמצאה תשובה לשאלתכם, ניתן להפנות שאלה באמצעות תיבת צור קשר

 

ליצירת קשר עם עורך דין בנושא דיני מסים ומיסוי מקרקעין:

המידע באתר אינו מהווה תחליף למתן חוות דעת ספציפית, אף כי נעשו מאמצים להקפיד על דיוק המידע נכון למועד פרסום המאמר, ימין משרד עו"ד איננו אחראי לכל שימוש בו אשר מחייב בדיקה או קבלת ייעוץ על בסיס מקצועי. לקבלת ייעוץ ע"י עורך דין ממשרדינו ככל שיידרש וללא התחייבות, ניתן לפנות באמצעות תיבת מילוי פרטים \ עמוד "צור קשר"

למידע נוסף אודות ימין משרד עורכי דין ניתן לקרוא אודות המשרד בעמוד המיועד

גלילה לראש העמוד