הוצאה לפועל ופשיטת רגל

ראשי //הוצאה לפועל ופשיטת רגל

על פי דוח כונס הנכסים הרשמי (ונכון לשנת 2020) – ישנם מעל 2,000,000 תיקים פתוחים בהוצאה לפועל, כ21,000 בקשות לפתיחת הליכי פשיטת רגל, ומעל 8000 צווי הפטר שניתנו. הדוח מציג עליה חדה של 30% במספר פושטי הרגל, ומספר בלתי נתפס של תיקי הוצאה לפועל.

העומס הבלתי פוסק על המערכות הממשלתיות שמטפלות בנושאים אלו רק מקשות עוד יותר על אדם מן השורה שמבקש להגן על זכויותיו ולטעון טענותיו במסגרת היותו חייב או זוכה. לעתים הפעולות הראשוניות שנעשות בתיק הם אלו אשר ישליכו על גורלו, לטוב ולרע. ישנה חשיבות עליונה לפעול מתוך התחושה והידיעה כי הפעולות בתיק נעשות מתוך ידע וניסיון ולא השערות וניחושים מה נכון ומה לא נכון. היכולת להעניק מעטפת משפטית שתדע להתייחס לתיק באופן המתבקש מתוך ניסיון רב שנים היא זו אשר תוכל לעשות את ההבדל ולהעניק את התוצאה לה לקוחותינו מצפים ומייחלים.

ניתן לפנות לייעוץ משפטי ע"י עורך דין מומחה בהוצאה לפועל ופשיטת רגל בכדי לקבל את הכלים הראשוניים כיצד להתמודד עם התיק ולשמור על הזכויות שלכם, בין אם אתה אלו שחייבים בתיק או אלו שחייבים להם, בהצלחה !

לנוחיותכם, מצורף תוכן עניינים מפורט שיעזור לכם לנווט בעמוד, לפתיחת התפריט יש להקליק על החץ הירוק המופיע בתפריט

חדלות פירעון והוצאה לפועל - תוכן העניינים

מהו חוק חדלות פירעון? (פשיטת רגל לשעבר)

חדל פירעון הוא מי שאינו מסוגל לשלם את חובותיו במועד או מי ששווי התחייבויותיו גבוה משווי נכסיו. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 (להלן – החוק) נכנס לתוקף ביום 15.9.2019והוא מסדיר את הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד (כלומר, שאינו תאגיד\חברה).
הליכי חדלות הפירעון החדשים נחשבים מקלים יותר על החייב ובעלי אופי יותר "שיקומי" מאשר "מעניש" ובא במקום הליכי פשיטת רגל שהתנהלו בעניינו של היחיד עד כה (2019) בבית משפט מחוזי.

מטרות החוק החדש (2019)

  • להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב – על ידי איפוס חובותיו ופתיחת דף חדש עבורו.
  • להגדיל את שיעור החוב שיקבלו הנושים – באמצעות מנגנונים של הסדרים בהליך.
  • לקדם את שילובו של החייב מחדש בחיי הכלכלה ובמשק – על ידי "חינוך כלכלי" חדש הכולל השתתפות בקורסים והשתלמויות אשר מלמדים כלכלה והתנהלות פיננסית נכונה ויעילה.

הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ינוהלו ע"י שלושה גופים ולפי חלוקת הסמכויות הבאה:

  • מערכת ההוצאה לפועל רשות האכיפה והגבייה – הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חוב הנמוך מ- 150,000 ₪.
  • הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים – הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חוב מעל 150,000 ₪.
  • בית המשפט המחוזי – הליכי חדלות פירעון של תאגידים.

    טרם הגשת הבקשה יש לשלם אגרה בסך 1600 ₪, סכום האגרה נכון ליום 2019.9.15 ויתעדכן אחת לשנה.

הפטר מהחובות

בתום תקופת התשלומים שנקבעה לחייב בצו השיקום הכלכלי יבחן הרשם מתן הפטר לחייב מחובותיו. ההפטר יינתן אם החייב עמד בכל תנאי צו השיקום הכלכלי שניתן לו. הפטר יפטור את החייב מיתרת החובות שלא ניתן לפרוע מנכסיו.

כמו כן ניתן לקבוע בצו שיקום כלכלי גם תנאים שיועדו לתקופה שלאחר מתן ההפטר. ככלל, ההפטר יחול על יתרת חובותיו של החייב אשר נוצרו לפני מתן צו פתיחת הליכים, מה שלמעשה מאפשר לחייב לפתוח פרק חדש וללא חובות בחייו.

חובות שההפטר לא יחול עליהם

  • תשלומים עונשים, כגון קנסות.
  • חוב שנוצר במרמה או נובע מעבירת גניבה, עבירת מין או אלימות חמורה.
  • חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
  • בנוסף רשאי הרשם שלא לפטור מחוב שמקורו בפיצוי לנפגע עבירה, אם מצא כי הדבר מוצדק.

ביטול ההפטר

הרשם רשאי בכל עת להורות כי ההפטר מבוטל למפרע (רטרואקטיבית) באחד מהמקרים הבאים:

  • אם התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות בפני הרשם לפני מועד מתן ההפטר.
  • אם החייב לא שיתף פעולה עם הנאמן, או הפר לאחר מועד ההפטר תנאי מהותי מתנאי הצו לשיקום כלכלי.
  • בנוסף, הרשם רשאי לבטל הליך חדלות פירעון שנפתח לבקשת החייב אם נפל במהלכו פגם בהתנהלות החייב והפגם גרם לפגיעה בניהול ההליכים.

מהו צו תשלומים?

צו תשלומים בהוצאה לפועל

לאחר שנפתח תיק כנגד חייב בהוצאה לפועל נשלחת אליו אזהרה. באזהרה זו מצוינים פרטים על התיק וכן מצוין מהו החוב של החייב. האזהרה כוללת צו תשלומים, משמע סכום שעל החייב לשלם מדי חודש כדי לפרוע את חובו במלואו.

השלבים בבקשה ובדיון בהוצאה לפועל

את הבקשה מגישים לאותה לשכת ההוצאה לפועל שבה נפתח התיק (מצוין במסמך האזהרה שבו נקבע גם צו התשלומים הראשוני שהחייב מבקש לשנות).
כיצד להגיש את הבקשה:

  • ממלאים טופס 233 שנקרא טופס בקשה למתן צו חיוב תשלומים/ שינוי צו חיוב בתשלומים.
  • בסעיף 3 מסמנים את האפשרות: בקשה למתן צו חיוב בתשלומים/ שינוי צו חיוב.
  • לבקשה יש לצרף גם צילום תעודת זהות, כתב ויתור סודיות שמולא על ידי החייב, תלושי משכורת של החייב ובני משפחתו, חשבונות ששילם (כמו חשמל, טלפון ומים), חוזה שכירות, מסמכים המעידים על פעולות שבוצעו בחשבון הבנק, פירוט חיוב בכרטיסי אשראי ועוד.

את הבקשה יש להגיש תוך 20 יום מרגע שלשכת ההוצאה לפועל הנפיקה את האזהרה לחייב. אם מדובר בתביעה על סכום קצוב שהחייב צריך לשלם, ניתן להגיש את הבקשה גם 30 יום מהנפקת האזהרה. 

אישור הבקשה או דחייתה על ידי לשכת ההוצאה לפועל

ההוצאה לפועל יכולה להגיב לבקשתו של החייב ב4 דרכים שונות:

  1. לקבל את הבקשה – במקרה זה החייב יקבל צו תשלומים חדש בהתאם לבקשתו ויפעל על פיו.
  2. לבקש מהחייב מידע נוסף לצורך בדיקת הבקשה – כך למשל לצרף מסמכים שונים לבקשת ההוצאה לפועל כדי לוודא מה מצבו הכלכלי של החייב שבגינו הגיש את הבקשה.
  3. לזמן את החייב ל'חקירת יכולת' – בדיקה של מצבו הכלכלי של החייב.
  4. לדחות את בקשת החייב – החיוב יישאר כפי שנקבע באזהרה מלכתחילה.

היה והגיש החייב בקשה לצו תשלומים והחליט רשם ההוצאה לפועל לדחותה או לא לדון בה, יוזמן החייב להתייצב לחקירת יכולת בלשכה המקורית (הלשכה בה מתנהל תיק ההוצאה לפועל), בתוך 14 ימים מיום המצאת ההזמנה, בשעות קבלת הקהל. ההזמנה תשלח לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה או

במסירה אישית, והיא תכלול אזהרה, שאם לא יתייצב החייב לחקירת יכולת במועד, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא יהיה צפוי למאסר אם התקיימו התנאים הנדרשים לכך בחוק. (סעיף 12ב(ב), לתקנות ההוצאה לפועל).

צו תשלומים בהליך חדלות פירעון (פשיטת רגל)

אם החייב קיבל צו תשלומים בפשיטת רגל, כלומר כשהוא חדל פירעון ואינו יכול להחזיר את חובו, ומעוניין לפרוס את תשלום החוב, אך הוא כפוף כעת להסדר חובות גבוה מידי עבורו או במידה ומכל סיבה שהיא הוא אינו יכול לשלם את החוב כפי שנקבע בצו התשלומים, הוא זכאי להגיש בקשה לצו תשלומים לפריסת החוב על פי יכולתו הכלכלית.

באמצעות הגשת הבקשה החייב מציע הסדר אחר לתשלום חובותיו, למשל פריסה נוחה יותר מבחינתו לתשלום החוב. לא מדובר בבקשה לפשיטת רגל, אלא לשינוי צו תשלומים בחדלות פירעון למשל.

חשוב לשים לב כי התשלום המינימלי שאפשר להציע במסגרת הבקשה לצו התשלומים הוא 150 ₪ בחודש. מרגע הגשת הבקשה החייב צריך לפעול לפי ההסדר שהציע, גם אם זה טרם אושר על ידי לשכת ההוצאה לפועל\בית המשפט. בנוסף לכך, לא ניתן להגיש בקשה לצו תשלומים בגין תשלום מזונות.

צו עיכוב יציאה מהארץ

הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ

אחד העיקולים הקשים ביותר אותם ניתן להפעיל כנגד חייבים להוצאה לפועל היא בהוצאה של צו עיכוב יציאה מהארץ, זאת בהתאם לסעיף 14 לחוק הוצאה לפועל אשר קובע כי במידה וקיים חוב חלוט בתיק ההוצאה לפועל ניתן לנקוט בהליכים כנגד החייב וזאת מחשש מדובר בהליך אשר ננקט לאור חשש כי החייב ייצא מהארץ מבלי לפרוע את החוב שלו, ועל כן מוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.

בנוסף, ע"פ סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל ניתן להטיל על חייב מגבלות נוספות הכוללות אי אפשרות להנפקת דרכון, כאשר יש לבצע הבחנה לגבי תקופת הזמן: סעיף 14 מתבטל אוטומטית ואילו ע"פ סעיף 66 המגבלה על יציאה מהארץ היא לצמיתות. זאת כאשר מדובר בחייב אשר יש לו חוב בדמי מזונות, או אשר השתמט מתשלום חובותיו או כאשר הוא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים.

לא פעם ישראלים רבים אשר הוצע כנגדם צו עיכוב יציאה מהארץ מגלים זאת רק בהגיעם לנתב"ג, זאת משום שלא תמיד יודעים על פתיחתו של תיק בהוצאה לפועל אך ניתן לקבל מידע אודות כך במידה ונתקבל מכתב ובו התרעה מההוצאה לפועל לגבי אי תשלום חוב כמו גם ליצור קשר עם משטרת הגבולות (טל': 3450*) במידה והחייב אכן חייב כספים שלא שולמו.

צו עיכוב יציאה מהארץ הינו מכה קשה ביותר בזכות יסוד בייחוד עבור חייבים אשר מנהלים את העסק שלהם מעבר לים כמו גם ישראלים אשר מעוניינים לצאת מהארץ לצורך חופשה.
יש לפעול באופן מידי כדי לבטל את הצו ולהביא לביטול צו העיכוב, כמו גם הסדרת החוב בהקדם האפשרי ולשביעות רצונם של כלל הצדדים המעורבים וזאת על מנת להסיר את המגבלות אשר עלולות, ברוב הפעמיים, להוביל לעוגמת נפש הן כלפי החייב והן כלפי בני משפחתו. בנוסף, חשוב לציין כי כאשר החוב לא מוסדר עלולים להתרחש הליכים נוספים כגון צו עיקול חשבון בנק ,ולכן חשוב במידה ואכן יש חוב להסדיר אותו בהקדם האפשרי וזאת כאמור בליווי של עורך דין הוצאה לפועל, זאת משום שמידה וחייב שלא הפקיד את דרכונו בהתאם לצו העיכוב שניתן לו – הוא עלול להסתכן במעצר.

מדובר בסיטואציה לא נעימה לכל הדעות, בייחוד כאשר מעורבים בני המשפחה הקרובים ולעיתים החייב עלול למצוא עצמו מסובך עד צוואר ולחוץ מאוד לאור צו העיכוב שהוצא לו כמו גם פעולות נוספות אשר יכולות להינקט ע"י ההוצאה לפועל כמו למשל עיקול חשבונות בנק, עיקול רישיון נהיגה ועוד.

כיצד ניתן להסיר צו עיכוב יציאה מהארץ?

בהקשר לצו עיכוב יציאה מהארץ חשוב לדעת כי ניתן למנוע את ביצוע הצו עוד קודם לכן, זאת כאשר חייב אשר לא שילם את חובותיו ומודע לכך, יכול להגיע לחקירת יכולת וזאת כדי להוכיח שאין ביכולתו לשלם את החוב באופן מידי, אך הוא מעוניין לבצע זאת בפריסת תשלומים שתאפשר לו. בנוסף לכך, אם החייב נמצא בהליך של איחוד תיקים ניתן להגיש בקשה לביטול צו. אולם לא בכל המקרים ניתן לאשר את ביטול הצו ויש לבדוק כל תיק באופן פרטני ובהתאם למצבו של החייב. במידה וניתן הצו, ניתן לבצע שורה ארוכה של פעולות הכוללות בין היתר הגשת בקשה לביטול צו עיכוב מהארץ, כמו גם הגשת ערער על קיומו של הצו או לבצע עיכוב הליכים.

בהקשר לעיכוב הליכים, מדובר באסטרטגיה משפטית נכונה וזאת משום שע"פ חוק ההוצאה לפועל ניתן לעכב את ביצוע ההליכים במקרים מסוימים ובאופן זמני. את כלל הפעולות אשר צוינו רצוי לבצע באמצעות עורך דין אשר בקיא בתחום, זאת משום שמדובר בהליך אשר חייב להתבצע במהירות האפשרית ובאופן המנומק והמבוסס ביותר.

פקיד ההוצאה לפועל יכול להתנות את צו עיכוב ההליכים בהפקדת ערבויות אשר יכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, אולם בהגשת בקשה מנומקת היטב ובהתבסס על מאות בקשות לעיכוב הליכים אשר הוגשו  ע"י המשרד, ניתן להוריד את גובה הערבות למינימום כמו גם להעביר תצהיר שבו מפורטות כלל הנסיבות בגינן יש לבטל את הצו.

חשוב לציין כי כלל הפעולות הללו אינן מתבצעות רק מול ההוצאה לפועל אלא גם מול בתי המשפט אשר נוטים בשנים האחרונות להחמיר במתן צווי עיכוב יציאה מן הארץ, זאת לאור ריבוי מקרים של ישראלים אשר נסעו מבלי לפרוע את חובם.

עיקול חשבון בנק

עיקול חשבון בנק מתבצע ע"י הלשכה להוצאה לפועל לרוב, אך לעיתים גם הביטוח הלאומי יכול לבצע את ההוראה לעיקול חשבון בנק וזאת על מנת להחזיר את הכספים אותם חייב החייב לנושים (הן מוסדות מדינה והן עבור אנשים פרטיים) ובסופו של דבר לקבל את הכספים אשר מגיעים להם. מדובר בתהליך אשר תחילתו היא בקבלת מכתב מטעם ההוצאה לפועל אשר בו נאמר כי יש להחזיר את החוב הנקוב בתוך כעשרים יום.

במידה וזה לא נעשה, הנושה יכול להגיש בקשה להוצאה לפועל וזאת על מנת לעקל את חשבון הבנק של החייב. במידה והבקשה אושרה, תימסר הודעה לבנק בו מתנהל החשבון של החייב ולאחר מכן הבנק מחויב להודיע בתוך עשרה ימים לכל היותר להוצאה לפועל כמה כספים יש כעת בחשבונו של החייב וזאת על מנת לפרוע את החוב. חשוב לדעת כי כל הכספים אשר ייכנסו  לחשבון החל מאותה העת, ועד שלושה חודשים, יופנו כולם לטובת תשלום החובות אשר נצברו לזכות החייב.

מהם החשבונות מהם ניתן לעקל כספים?

כאשר אנו בוחנים את עיקול חשבון הבנק רבים נוטים לחשוב כי מדובר רק בחשבון העובר ושב, אך מדובר בטעות.
למעשה לא מדובר רק בעיקול כספים של העובר ושב בחשבון הבנק של החייב, אלא ניתן לעקל גם חשבונות פיננסים, חסכונות, קרנות, ניירות ערך ועוד. בנוסף, רשאית ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים נוספים כגון עיקול נכסי מקרקעין ,הוצאה של צו עיכוב יציאה מהארץ ועוד.
כלל הפעולות הללו יידרשו בהתאם למצבו הפיננסי של החייב, וזאת באם איננו שילם את חובו בתום 20 יום ממועד קבלת המכתב בגין אי עמידה בהחזרת החוב, וזאת כאמור על מנת להחזיר את הכספים לנושים באופן מידי.

מהן ההגבלות אשר קיימות על חייב שחשבון הבנק שלו עוקל?

עיקול חשבון בנק הוא אחת הפעולות הקשות ביותר שעמן חייבים נתקלים – שמדובר בגזרה כלכלית קשה ביותר כמו גם פגיעה אנושה בהתנהלות הכלכלית השוטפת, כאשר בלא מעט מהמקרים חייבים רבים נקלעים למצוקה רגשית כתוצאה מעיקול החשבון. הטלת הגבלה על חשבון הבנק של חייב הופכת אותו לבלתי עצמאי וזאת משום שהוא אינו יכול לקבל כרטיס אשראי, צ'קים כמו גם חשבון בנק שכלל הכספים אשר נותרו בו מועברים לטובת תשלום החוב, כמו גם כל סכום עתידי אשר ייכנס יעוקל באופן מידי.

על כן, חייבים רבים אשר חשבון הבנק שלהם עוקל מדווחים על תחושות קשות ביותר, זאת משום שהם נתקלים בהקפאה של כל הנכסים הכלכליים שלהם כמו גם אי יכולת לבצע שום פעולה בחשבון שלהם חוץ מהפקדת הכספים, אשר הם כאמור תחת צו העיקול. כל עוד לא מוסדר החוב, החייב ייאלץ "לסחוב" במשך שנים ארוכות הגבלות חמורות, אך ניתן לפתור את המצב הזה בהיוועצות ולקיחה של עורך דין פשיטות רגל – חדלות פירעון אשר מומחה לעניין ואשר יכול לבצע הליך של בקשה לביטול עיקול חשבון בנק.

הליך ביטול עיקול חשבון בנק

בשנים האחרונות אנו עדים לזינוק בפתיחה של תיקים כנגד חייבים בלשכת ההוצאה לפועל העומס על המערכת הוא קשה ביותר, החייב יוכל לפעול באופן עצמאי לביטול החוב אך על מנת להגיש תגובה מלומדת ומשכנעת לעיקול, לייעל את התהליך, ולסיים אותו בהקדם האפשרי רצוי לשכור את שירותיו של עורך דין בעל ניסיון בהגשת בקשות לביטול עיקול, בהתחשב במקרה, לעיתים ניתן יהיה לבטל עיקול על חשבון בנק בתוך מספר ימים ספורים מרגע הגשת הבקשה.

על מנת להתחיל את הליך ביטול עיקול חשבון ישנן מספר פעולות יעילות ואפקטיביות אשר כוללות בראש ובראשונה הגשת בקשה להסדר תשלום וזאת על מנת להסיר את העיקול, כמו גם הגשת בקשה לרשם ההוצאה לפועל.
לעיתים יש צורך גם במתן הגשת ערעור על עצם ההחלטה לצו עיקול חשבון הבנק. בנוסף, יכולים להינקט צעדים נוספים אשר כוללים בין השאר איחוד תיקים, פריסת חובות צו תשלומים וביצוע הליכי פשיטת רגל – חדלות פירעון. כלל הפעולות הללו דורשות הגשת בקשה משכנעת ומבוססת על נתונים ועובדות, זאת משום שלכל חייב יש את הפרמטרים האישים שלו.
על מנת להגיע להסדר חוב קיימת חובה על החייב לדווח על מצבו הפיננסי המלא, זאת באמצעות הגשה של מסמכים הנדרשים על פי טופס הבקשה הכוללים בין היתר תדפיסי בנק, פירוטי אשראי וכו'.

כאמור, את כלל ההליכים הללו חשוב להגיש בצורה מדויקת, ובמידת הצורך אף לבצע את הפעולות לאחר ייעוץ או באמצעות עו"ד, וזאת בכדי למנוע מצב שהבקשה תוחזר מסיבות טכניות, וזאת בנוסף לסיבה העיקרית שהינה לסיים אחת ולתמיד את הליך ביטול עיקול חשבון בנק, וחזרה לשגרת חיים תקינה ונורמאלית.

אם נקלעתם לסיטואציה בה חשבון הבנק שלכם עוקל, בכדי לשפר את הסיכוי לביטול העיקול בהקדם חשוב לפעול באופן מידי ולא להתמהמה, בנוסף לכך ולמרות שזה כנראה יהיה כרוך העלות כספית מסוימת, חשוב לדעת להיעזר באיש מקצוע (עו"ד מומחה בתחום) טרם הגשת הבקשה.

מהו כינוס נכסים

מעת לעת ממנה רשות שיפוטית (הכוללים גם את בית המשפט לענייני משפחה או בית דין רבני), עורכי דין לתפקיד של כונסי נכסים, על מנת שאלה יוציאו לפועל פסק דין של אותה ערכאה.
 ברוב המקרים, מדובר במכירה של נכס מקרקעין השייך למספר שותפים.

במקרה בה קיימת הסכמה בין הצדדים ועורכי הדין יוכלו לשתף פעולה זה עם זה לשם מכירת הנכס, ימנה בית המשפט את עורכי הדין של שני הצדדים ככונסי נכסים.
במקרים מסוימים בית המשפט יבחר למנות כונס נכסים חיצוני לשם מכירת הנכס, וזאת מתוך מטרה להעמיד גוף ניטראלי עבור שני הצדדים.  

סדר הפעולות בכינוס נכסים:

  1. רישום הערת כינוס – לאחר מינויו של כונס הנכסים על ידי בית המשפט, ידאג כונס הנכסים לרשום הערה מתאימה על הזכויות בנכס. ככל שמדובר בנכס מקרקעין תירשם ההערה בלשכת רישום המקרקעין, מנהל מקרקעי ישראל, חברה משכנת או בכל מקום אחר בו רשומות הזכויות.
  2. חוות דעת שמאי – בשלב הבא יזמין כונס הנכסים חוות דעת שמאי מקרקעין, על מנת לקבל הערכת מחיר לנכס העומד בפני מכירה. שוויו של הנכס לא יפורסם.
  3. פרסום מודעת כינוס – עם קבלת השמאות, תפורסם מודעה בעיתונות שכותרתה: “הצעה להציע הצעות”. במסגרת מודעה זו יוזמנו מתעניינים לבחון את הדירה ולהציע הצעות לשם רכישתה. כונס הנכסים יקבע מועדים בהם ניתן יהיה להציג את הדירה בפני המציעים שונים. בדרך כלל ניתן יהיה לקבל מידע כללי אודות הנכס מכונס הנכסים.
  4. קבלת הצעות לרכישה – בהתאם למועד הקבוע במודעת כינוס הנכסים, יהיה על המעוניינים בנכס להגיש הצעות בכתב לרכישתו בלווי צ’ק בנקאי על סך 10% מגובה ההצעה. הצ’ק ירשם לפקודת כונס הנכסים. כל הצעה תכלול את שמו של המציע, מספר תעודות זהותו, כתובתו, דרכי ההתקשרות עמו וכמובן את גובה ההצעה. הצעות אלה יחד עם הצ’קים הבנקאיים יועברו למשרד כונס הנכסים שם הם יוחזקו בנאמנות עד למועד קיום ההתמחרות.
  5. התמחרות – בסמוך לתום המועד להגשת הצעות, יקבע כונס הנכסים מועד לישיבת התמחרות. לישיבה זו יוזמנו כל המציעים אשר הפקידו במשרדי הכונס הצעות רכישה. לשם ייעול ההליך, רשאי כונס הנכסים קודם לישיבת ההתמחרות ליידע את המציעים בדבר גובה ההצעה הגבוהה ביותר אשר עומדת על שולחנו, ותנאי להשתתפות בהתמחרות תהיה השוואת ההצעה.
  6. קביעת הזוכה – בישיבת ההתמחרות יחל הליך של מעין “מכירה פומבית” אשר בסופה יקבע מי זכה במכירת הנכס. כונס הנכסים יציע את הדירה כונס הנכסים יכריז על הזוכה אשר יתבקש להשלים את התשלום עד לגובה של 10% משווי הזכייה ואף יחתום על טיוטת הסכם אשר תוגש לאישורו של בית המשפט.
  7. אישור ההסכם – לאחר חתימת הסכם המכר, יועבר ההסכם יחד עם חוות דעת השמאי, לאישורו של בית המשפט. לאחר שבית המשפט ישוכנע כי המחיר אשר נתקבל בגין הנכס משביע רצון, יאשר בית המשפט את המכירה.

 6 נקודות חשובות בכינוס נכסים

  • בעל נכס רשאי להשתתף בהתמחרות
    בעל נכס, הינו מציע כשאר המציעים הוא רשאי להציע הצעות ולהשתתף בהתמחרות.
  • מה קורה אם המציע חזר בו מהצעתו?
    במקרה בו המציע חזר בו מהצעתו, רשאי כונס הנכסים לפנות לבית המשפט ולבקש לחלט את הסכום אותו הפקיד בעת ההתמחרות. במקרה זה, ישקול כונס הנכסים האם לקיים התמחרות חוזרת או לפעול בכל דרך אשר תראה לו הטובה ביותר במקרה
  • האם בית משפט מוסמך שלא לאשר את הסכם המכר?
     לבית המשפט שיקול דעת מלא האם לאשר את הסכם המכר ואם לאו. על פניו, במקרים בהם בעלי הנכס אינם מתנגדים לסכום אשר הושג בהתמחרות, יאשר בית המשפט את המכר.
  • מי הם הצדדים להסכם המכר ?
    על פי רוב, הגם שמדובר בכינוס נכסים, בעלי הנכס הם אלה אשר חותמים על הסכם המכר בתוך “מוכרים”. במקרים בהם לא ניתן להשיג את חתימת המוכרים ובהתאם לבקשת כונס הנכסים, יחתום כונס הנכסים על הסכם במכר באילו היה המוכר.
  • כונס הנכסים אינו מחויב לבצע את העברת הזכויות על שם הרוכשים
    כונס הנכסים אינו מייצג את הרוכש כי אם את בית המשפט. כונס הנכסים יסיים את תפקידו לאחר שהעביר לידי הקונה או בא כוחו את המסמכים הדרושים לשם רישום הבעלות על שם הרוכשים וזאת לאחר ששוכנע כי הרוכש מילא אחר התחייבויותיו בהתאם להסכם המכר.
  • רוכש הנכס אינו מחויב בשכר טרחתו של כונס הנכסים
    כונס הנכסים הינו מינוי של בית המשפט או בית הדין. בית המשפט הוא זה אשר קוצב את שכר טרחתו של כונס הנכסים. סכום זה משולם מתמורת הדירה.

פינוי מושכר

הזמן המשוער למימוש הליך זה החל מהגשת התביעה ועד לקבלת פסק הדין לפינוי הינו בין 90-100 ימים. אך במידה והנתבע אינו מתגונן כנגד התביעה (מה שקורה בפועל בחלק גדול מהמקרים) ניתן לקבל פסק דין לאחר 30-40 יום.

הליך פינוי המושכר מורכב מ-2 שלבים עיקריים:

  • שלב 1
    הגשת תביעה וקבלת פסק דין לפינוי מושכר – הגשת תביעה לפינוי מושכר, (שחוק הגנת הדייר אינו חל עליו), יש להגיש באחד משני סוגי הליכים:
    א. תביעה בסדר דין מקוצר.
    ב. תביעה לפינוי מושכר.
    התובע מגיש כתב תביעה אליו מצורפים תצהירי עדות ראשית, חוות דעת, אסמכתאות משפטיות וכל המסמכים הרלוונטיים. הנתבע נדרש להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום ממועד המצאת כתב התביעה. לכתב הגנה מצורפים תצהירי עדות ראשית, חוות דעת, אסמכתאות משפטיות וכל המסמכים הרלוונטיים הקשורים למקרה. הדיון בתיק יהיה מהיר (יחסית) וייקבע למועד שלא יהיה מאוחר מ-30 יום ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.
  • שלב 2 – ביצוע פסק דין לפינוי בהוצאה לפועל – לאחר שניתן פסק דין לפינוי, וככל שהשוכר אינו מפנה את הנכס, יש לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לצורך ביצוע הפינוי.
    בחוק ההוצאה לפועל נקבע הליך פינוי מזורז (תיקון 35 לחוק) שנועד להבטיח כי המשכיר נכס בשכירות שחוק הגנת הדייר אינו חל עליה, יוכל לפנות דייר שהפר את תנאי השכירות בתוך זמן סביר.

שלבי הוצאה לפועל בפינוי מושכר

  • א. פתיחת תיק הוצאה לפועל – על פי הנחיות שניתנו בפסק הדין או בחלוף 15 יום אם לא מצוין אחרת.
  • ב. מסירת אזהרה מיוחדת במסירה אישית – באזהרה מוזהר החייב (השוכר הסרבן) כי עליו לפנות את הנכס תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה ואם לא יעשה כן, ניתן יהיה להיכנס למקרקעין ולפנותו בכל אחד מ- 14 הימים שלאחר תום תקופת האזהרה, כלומר ניתן לבצע הליך פינוי כנגד השוכר הסרבן בתוך 34 ימים ממועד המסירה של האזהרה.
  • ג. הבקשה לפינוי – לאחר המצאת האזהרה, על הזוכה או עורך דינו להגיש לרשם הוצל"פ בקשה לפינוי שתנקוב תאריך לפינוי באחד מ- 14 הימים שלאחר תום תקופת האזהרה. הרשם צריך לבחון אם האזהרה הומצאה כחוק ולאשר את הפינוי שיתרחש רק בתום ימי האזהרה ובהנחה שהחייב לא יפנה את הנכס מרצון עד אז.
  • ד. ביצוע הפינוי – ביצוע הפינוי ביום שנקבע לפינוי נעשה על ידי עורך הדין בסיוע קבלני הוצאה לפועל, בליווי מובילים ובמקרה הצורך בסיוע משטרתי. כאשר נדרש ליווי משטרתי בשכר.

חוקים ותקנות שהתווספו בשנים האחרונות מטיבות עם בעלי הנכסים אשר זוכים להליך מהיר ויעיל, וזאת מתוך המטרה לנסות ולמגר ככל שניתן את התופעה ההולכת ומתפשטת בה משכירי נכס אינם מתפנים ו\או אינם משלמים את דמי השכירות.

חשיבות הייעוץ המשפטי בהליכי הוצאה לפועל

ייצוג זוכים

הסיוע המשפטי אשר ניתן לזוכים כולל פתיחת תיק הוצאה לפועל לשם מימוש פסק דין, שטר או תביעה על סכום קצוב, והגשת בקשות לנקיטת כל ההליכים המבצעיים העומדים לזוכה לפי חוק ההוצאה לפועל לשם גביית החוב, כגון: עיקולים (מיטלטלין, שכר, צד ג'), פקודות מאסר, הטלת הגבלות (הגבלת רישיון נהיגה, צו עיכוב יציאה מהארץ ועוד).

ייצוג זוכים בתיקי מזונות

החל משנת 2014 הוקם ברשות האכיפה והגבייה, מסלול ייחודי לגביית מזונות. במסלול זה הגבייה נעשית באופן פעיל על ידי לשכת ההוצאה לפועל בנוסף לבקשות ותגובות מצד עורך הדין המייצג, וכמעט ללא צורך בהתערבות הזוכה.

נוכח קיומו של מסלול זה, ניתן לזוכה סיוע משפטי לצורך גביית מזונות בהוצאה לפועל, כאשר הסיוע המתבקש הוא בעניין הגנה, תגובה או התנגדות לכל בקשה המוגשת על ידי החייב, לרבות טענת פרעתי או אם עולה צורך מיוחד בסיוע נוכח מוחלשות של המבקש/ת.

ייצוג חייבים

בבחינה סטטיסטית מרבית הפונים למשרדנו בנושא הוצל"פ הם חייבים שנפתחו נגדם תיקים בהוצאה לפועל, המבקשים להתגונן או להסדיר חובותיהם לפי יכולתם הכלכלית, וזאת בטרם יינקטו או יימשכו כנגדם הליכי הגבייה  (עיקולים והטלת מגבלות).

הסיוע המשפטי הניתן לחייבים כולל ייצוג בהליכים הננקטים בלשכות ההוצאה לפועל, ובמידת הצורך ייצוג בהליך המשפטי בבית משפט השלום (במקרה של הגשת התנגדות לביצוע ההליך בהוצאה לפועל, כגון: התנגדות לביצוע שטר או לתביעה על סכום קצוב – שהתקבלה).

ההליכים העיקריים בהם ניתן סיוע משפטי לחייבים הם:

ייצוג בהליכים שמהותם הגנה כנגד התביעה לתשלום החוב, כך למשל: טענת פרעתי במקרה שהחייב טוען כי מילא אחר פסק הדין או פרע את השטר כולו או חלקו, או התנגדות לביצוע שטר מטעמים שונים.

ייצוג בחקירת יכולת שבה ניבדק באופן מקיף מצבו הכלכלי של החייב (הכנסות, הוצאות, רכוש ועוד) ובהתאם נקבע צו תשלומים חודשי לפירעון החוב.

הגשת בקשה לקביעת צו תשלומים, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל בנוגע לפריסת החוב לתשלומים.

הגשת בקשות לביטול עיקולים (חשבון עו"ש, צד ג', מיטלטלין, רכב) או הגבלות (עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על רישיון נהיגה, השהיית הליכי מאסר, השהייה או ביטול של הליכי פינוי ועוד).

בקשה לאיחוד יזום של תיקי החייב, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל בנוגע לאיחוד תיקים.

בקשה לעיכוב הליכים בשים לב לפניית החייב להליך של חדלות פירעון.

עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון בחודש ספטמבר 2019 (פשיטת רגל לשעבר), לא ניתן יותר להגיש בקשות חדשות להכרזה על "חייב מוגבל באמצעים", מוסד אשר אפשר לחייבים הגנה מפני הליכי גבייה כנגד תשלום צו תשלומים נמוך.

הקליקו לקבלת מידע נוסף ובקשה למתן הרצאות בתחום

חשיבות הייעוץ המשפטי בהליכי חדלות פירעון החדש (פשיטת רגל לשעבר)

ניתן לחלק את הליך חדלות הפירעון לשלוש תקופות:
(1) מהגשת הבקשה ועד למתן צו פתיחת הליכים – בהתאם לדרישות החוק החדש תקופה זו אמורה לארוך 30 ימים;
(2) ממתן הצו לפתיחת הליכים ועד לדיון בבית המשפט שבו ניתן צו לשיקום כלכלי או הפטר לאלתר – בהתאם לדרישות החוק החדש תקופה זו אמורה לארוך 12 חודשים;
(3) ממתן הצו לשיקום כלכלי ועד לקבלת ההפטר (פטור מהחובות) – בהתאם להוראות החוק החדש ברירת המחדל לתקופה זו היא 3 שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, ואולם לבית המשפט סמכות לקצר או להאריך את התקופה. במסגרת הצו לשיקום כלכלי בית המשפט רשאי לקבוע כי היחיד יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

הסיוע המשפטי אשר ניתן בהליך חדלות הפירעון הינו הכרחי בשל מורכבות ההליך וכולל ייצוג בכל שלבי ההליך המתנהל, משלב הגשת הבקשה ועד לקבלת ההפטר, והוא כולל ייעוץ והדרכה על ההליך ודרישותיו, הגשת בקשה, סיוע בהגשת דוחות, ליווי לבירור אצל הנאמן הכנת בקשות ותגובות מטעם החייב וייצוג בפני הממונה/בית המשפט/רשם חדלות פירעון (לפי העניין).

הליכי פשיטת רגל שנפתחו אחרי כניסת החוק החדש לתוקף (2019), התגבשו מתוך גישה פחות "מענישה" ויותר "חינוכית" כלפי החייב – מה שנותן לו את הצ'אנס לחולל מהפך בהתנהלותו הכלכלית ולפתוח פרק חדש בחייו.

מטרת הייצוג הניתן בתחום פשיטת הרגל וחדלות הפירעון, היא לסייע לחייב לצלוח את ההליך עד תומו (קבלת הפטר מהחובות) ובאופן זה לסייע לשיקומו, והכל תוך שמירה על זכויות החייב בכלל, ולמחיה בכבוד בפרט.

לצד הייצוג הפרטני פועל הסיוע המשפטי מטעם המשרד לקביעת מדיניות התואמת את מטרת השיקום הקבועה בחוק החדש ואשר תבטיח את זכותו החייב לחיות בכבוד בתקופת ההליך, וזאת הן באמצעות שיח שוטף המתנהל עם הגורמים הרלוונטיים אצל הממונה, ההוצאה לפועל ומחלקת ייעוץ וחקיקה, והן באמצעות הגשת בקשות לאורך ההליך בהתאם לשינויים הדינאמיים שחלים בזמן שהחייב מחויב להליך.
(ראו לדוגמא: רע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי, אשר קבע כי לא ניתן להטיל חיוב חודשי על חייב המתקיים מקצבאות של המוסד לביטוח לאומי). 

הקליקו לקבלת מידע נוסף ובקשה למתן הרצאות בתחום

ימין משרד עו"ד הינו משרד עו”ד דיני מקרקעין בעל ניסיון נרחב בשירותים משפטיים בתחום ההוצאה לפועל ופשיטת רגל, אשר עוסק בין היתר: בתחומים הבאים: 

  • תיקי הוצל"פ חייבים
  • תיקי הוצל"פ זוכים 
  • פשיטת רגל
  • כינוס נכסים
  • הפטר מהחובות
  • צווי תשלומים
  • צו עיקוב יציאה מהארץ
  • ביטול רישיון נהיגה
  • עיקול חשבון בנק
  • שקים חוזרים
  • תביעה על סכום קצוב
  • תפיסת\שחרור מעוקלים
  • פינוי מושכר  
  • איחוד תיקים
  • מזונות זוכים\חייבים
  • צווי מאסר
  • הסדרי חוב
  • טענת "פרעתי"
  • איחוד תיקים
  • גביית חובות
  • איתור חייבים
  • הקפאת הליכים
  • חקירת יכולת
  • מוגבל באמצעים
  • ערבויות
  • צו מאסר
  • ערעור הוצל"פ

ליצירת קשר עם עורך דין בנושא הוצאה לפועל ופשיטת רגל

יש לך שאלה

במידה ולא נמצאה תשובה לשאלתכם, ניתן להפנות שאלה באמצעות תיבת צור קשר

 

גלילה לראש העמוד