חברות ומשפט מסחרי

ראשי // דיני חברות

המחלקה המסחרית במשרד מעניקה ייעוץ משפטי שוטף ללקוחות המשרד בפעילותם המסחרית היום יומית על כל גווניה. המשרד עובד בצמידות עם הלקוח\הנהלת הלקוח, לשם הערכה והבנת עסקיו וסביבת פעילותו המקצועית, דבר המאפשר להעניק שירות משפטי יעיל המותאם לצרכיו הפרטניים.
לקבלת שיחה או ייעוץ ראשוני עם עורך דין מטעם המשרד לפנות ע"י הזנת הנתונים בתיבת יצירת הקשר או דרך עמוד "צור קשר"

לנוחיותכם, מצורף תוכן עניינים מפורט שיעזור לכם לנווט בעמוד, לפתיחת התפריט יש להקליק על החץ הירוק המופיע בתפריט ⯅

עולם המסחר ודיני החברות בישראל

חברות ועסקים מקיפים אותנו מכל עבר. כשאתם עולים לאוטובוס, למונית, למטוס או לרכבת אתם מתקשרים עם חברה. כשאתם מבצעים חיפוש באינטרנט (גוגל היא מובילת החיפושים כיום) – את המידע מספקת לכם חברה. מצרכי המזון בסופרמרקט, המים והחשמל בבית ובבית הספר, הדרכים המחברות ערים וכפרים מרוחקים, הטלפון הנייד, הגז לבישול, לחימום ולאנרגיה וגם אתרי הנופש הפזורים ברחבי תבל – את כל אלה ועוד מספקות חברות ועסקים.

מהי חברה? על שום מה היא קיימת? מדוע חברות אחדות, למשל בתי קפה משפחתיים, הן זעירות ואילו אחרות (מייקרוסופט, IBM ,טויוטה) הן ענקיות חובקות עולם, שתקציבן השנתי גדול מתקציבן של מדינות ריבוניות רבות? בקטגוריה זו נשיב על שאלות ומושגים אלה, ונשיב גם על שאלות נוספות שיצוצו בדרכינו ושאותם תוכלו להפנות באמצעות יצירת קשר עם משרדינו. המידע באתר מיועד למפות (ככל שניתן) את כל השאלות הרבות והמגוונות העולות מעיון במערכת הכללים העוסקים בחברות והקרויים דיני חברות כמו גם המערכות שקיימות בעולם העסקים והמסחר בכלל – באתר תקבלו מעין "תפריט טעימות", המורכב מכתבות תוכן איכותיות ומונחים מעולם המסחר אשר יאפשרו לכם לדעת עוד על עולם מורכב זה של חברות עסקים ומסחר – הרצוף בכוונות טובות וגם במחשבות רשע (לעתים) – אשר כמה ממרכיביו מתוארים כאן.

הקמת חברה או עסק בחו"ל

הקמת חברה בחו"ל היא בחירה לגיטימית ונפוצה בעולם העסקים בעידן המודרני.
כיום ובדומה לכל פעולה עסקית אחרת, ישנם מסים החלים עליה לצד מס החברות בחו"ל. השיקולים בפתיחת חברה , למעט עניינים בירוקרטיים וטכניים לפתיחת חברה בחו"ל ואשר בכל מקרה יהיו באחריות משרד עו"ד, אין למעשה שום מניעה לפתוח חברה בחו"ל והשיקולים בפתיחתה הינם מתוך שיקולים כלכליים בטווח הארוך ועל פי תחשיבים שמציגים את החיסכון הפוטנציאלי בפתיחת חברה בחו"ל.

חברות ואנשי עסקים רבים מעדיפים לנהל את עסקיהם חובקי העולם באמצעות חברות זרות כל זאת משיקולי נוחות ומיסוי. ליווי משפטי וחשבונאי צמוד בכל שלב, החל מהקמה ועד החזקה של החברות בחו"ל הינו חשוב והכרחי.

מתי כדאי להקים חברה בחו"ל?

ישנם מספר מצבים בולטים בהם כדאי להקים חברה בחו"ל, כך לדוגמא:

כשעוסקים בייבוא וייצוא באופן תדיר לעיתים יהיה יעל יותר להקים שלוחה של העסק באחת מהמדינות אשר מנהלים איתן קשרי מסחר.
בנוסף, כאשר פעילותו של העסק או מוצריו מיועדים לקהל יעד בחו"ל, או כשהעסק מתעתד לעסוק בפעילות שהיא חוקית רק במדינות אחרות.
כדאי גם להקים חברה מחוץ לגבולות המדינה כאשר יש צורך או רצון בשמירה קפדנית על חיסיון והגנה על בעלי המניות, המשקיעים והדירקטורים.

מס החברות בחוץ לארץ ויתרונותיו

מס החברות הוא תשלום אשר מטילה המדינה על רווחיהן של חברות עפ"י הגדרת החוק למושג "חברה". שיעור תשלום זה ותקנותיו משתנים ממדינה למדינה בהתאם להחלטות השלטון. למס החברות בחו"ל ישנם יתרונות כגון פטור ממס על פעילויות שונות של החברה שהמדינה לא מכירה בהן כחייבות במס וההנאה ממקלטי מס. מקלט מס הוא למעשה מדינה, אשר שיעור תשלומי המסים בה הוא נמוך מאוד עד אפסי. הקמת חברה אשר פעילותה הכלכלית תתקיים במדינה שנחשבת למקלט מס עשויה לגרום לחיסכון משמעותי במשאבים כלכליים.

חשוב לשקול את כל הפרמטרים ולבחור בקפידה את המדינה המיועדת לצורך זה.

הקמת חברה בחו"ל היא אכן עניין מורכב, אך למי שיש לו צורך ממשי בו – יכולה להניב פירות רבים!

מהי חברה

חברה הינה ישות משפטית נפרדת שבה מתנהלת הפעילות העסקית כאשר החברה הינו למעשה הגוף המנהל את הפעילות העסקית בה, ולהבדיל מעמותה או אגודה שיתופית – חברה מנהלת את פעילותה עסקית למטרות רווח.

ייחודה של חברה בהיותה אישיות משפטית נפרדת מבעליה מתבטאת בזכויות וחובות משל עצמה, כמו כן החברה יכולה לתבוע ולהיתבע, להיות בעלים של נכסים ולהיות צד לחוזה או עסקה.

חברה בע"מ (בעירבון מוגבל) היא חברה שאחריות בעלי המניות שלה מוגבלת (עד לגובה השקעתם, התמורה עבור מניותיהם). זאת אומרת שבמקרה שבו החברה נקלעת לחובות או במקרה בו גורם מסוים בא בטענות כלפי החברה הרי אין ביכולתו להגיש תביעה נגד הגורם האנושי שמרכיב את החברה שהם למעשה בעלי המניות .

במקרה של מחלוקת עם החברה, הכתובת היא החברה עצמה ולא ניתן יהיה לרדת לנכסיהם של בעלי המניות למעט במקרים חריגים בהם נעשה שימוש שלא כדין בחברה. במקרה הנ"ל אשר מקבל את אישור בית המשפט במקרים חריגים בלבד, תהיה אפשרות לתובע כנגד החברה לתבוע אישית את בעלי המניות – הליך זה נקרא "הרמת מסך".

מייסדי החברה נקראים בעלים והם מחזיקי המניות. אותן מניות מקנות למייסדים זכויות שונות כגון זכות להשתתף ברווחי החברה (חלוקת דיבידנדים), זכויות הצבעה, הנפקת תלוש משכורת – כמו כן, לחברה פרטית יכול שיהיה בעל מניות יחיד ודירקטור יחיד.

יזמים רבים וחברות סטארט-אפ בוחרים להתאגד בצורה של חברה בע"מ ממס' סיבות עיקריות:

בשל המיתוג ואיך שיתפסו בשוק אל מול לקוחות או חברות אחרות שהם רוצים לשתף איתן פעולה.
התאגדות במבנה של חברה בע"מ מומלצת בגיוס הון בו משקיעים מזרימים כספים לחשבון החברה כנגד הקצאת מניות.
בעלי המניות בחברה מבצעים לעיתים מהלכים עסקיים נרחבים במסגרת פעילות החברה, וסביר להניח כי ללא ההגנה המשפטית של החברה לא היו ממקסמים את הפוטנציאל העסקי של החברה, או במילים אחרות, השימוש בחברה ככלי לביצוע פעולות עסקיות לגיטימיות מקטין את הסיכון הישיר החל על בעלי המניות במצב של כשלון במהלך.

בעת פתיחת חברה בע"מ יש להירשם אצל רשם החברות בטרם התחלת הפעילות העסקית. כיום ניתן לקצר את ההליכים ולבצע רישום חברה אונליין בעזרת סיוע במילוי טפסים רלוונטיים ואימות חתימה אצל עו"ד. בעלי המניות ממלאים ב-5 דקות את כל האינפורמציה הדרושה להכנת כל מסמכי הרישום:

בקשה לרישום חברה.
תצהיר בעלי המניות הראשונים.
תצהיר של הדירקטורים ראשונים.
תקנון התאגדות.
אסמכתא לתשלום אגרת רישום.

לאחר מכן כל המסמכים נשלחים אונליין לרשם החברות. לאחר הרישום בעל המניות מקבל את תעודת ההתאגדות עם מספר ח.פ ישירות לאימייל.
על מנת לא ליצור מצב שרישום החברה יסורב בשל שם תפוס או דומה, בבחירת שם החברה רצוי שיהיו 3 שמות פוטנציאלים כאשר יש עדיפות ראשונה, שניה ושלישית לשמות.

במקרים מסוימים גם תושב זר או תאגיד זר יכולים להקים חברה בישראל. לתושב הזר נדרש לצרף דרכון למסמכי הקמת החברה ולתאגיד הזר את תעודת ההתאגדות הזרה.

במצב שבו מקימים את החברה מספר בעלי מניות (שניים ומעלה), קיימת חשיבות לערוך בנוסף הסכם מייסדים (לפני הקמת החברה או אחרי). הסכם המייסדים מסדיר את החובות והזכויות של השותפים בינם לבין עצמם ולבין החברה קראו עוד על הסכם מייסדים.

מהי אגודה שיתופית

הקמת אגודות שיתופיות

אגודה שיתופית היא ישות משפטית עצמאית, אשר בדומה לעמותה אינה מיועדת למטרות רווח לאגודה עצמה אלא לחבריה. כל חבר בני-אדם המונה לפחות 7 אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית.

האגודה מבוססת על ניהול עצמי בדרך דמוקרטית, לרווחת החברים, לפי עקרונות הקואופרציה, וללא בעלי מניות פאסיביים (כמו משקיעים וכדומה).

נהלי הקמה

שלבי הקמת אגודות שיתופיות על פי תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), תשל"ו-1976:

יש להגיש בקשה לרישום אגודה שיתופית לרשם בטופס חתום בידי המבקשים (להלן המייסדים) בצירוף שני עותקים מהצעת תקנות האגודה חתומים בידי המייסדים, הודעה על שמותיהם של חברי ועד ההנהלה הזמני חתומה בידי המייסדים וכל מסמך אחר שיידרש על ידי הרשם.
הרשם יודיע למייסדים או לחברי הועד הזמני את החלטתו על הבקשה תוך 60 יום מיום הגשת הבקשה כדין.
יש לבחור שם לאגודה אשר יציין באופן ברור את מהותה ומילת הזיהוי שלה (שינוי בשם האגודה טעון בשינוי בתקנותיה).
אגודה תקבע בתקנותיה הוראות בעניינים המפורטים להלן: פרטים על האגודה – שם, המען, מטרות וסמכויות של האגודה. ותנאים לקבלת חבר / פקיעת החברות בה.
רשויות האגודה – דרך פעולתן של האספה הכללית, אספת מורשים, אסיפה מקומית, מועצת האגודה, ועד ההנהלה, ועד ביקורת, בחירות.הון אגודה, חשבונות ושימוש ברווחים.

פעולות הנוגעות לעסקי האגודה

אגודה רשאית לאמץ את התקנות לדוגמה שאישר הרשם לאגודות מאותו סוג או לקבוע לעצמה תקנות.משלה.

בהמשך ובמידת הצורך, תהיה האגודה רשאית לתקן את תקנותיה על פי החלטה שהתקבלה באספה הכללית המורכבת מחבריה.

חוקים ותקנות החלים על אגודות שיתופיות

זכויות וחובות של החברים הקבועים בפקודת האגודות השיתופיות, כולל חקיקת משנה, בנוסף גם בתקנות שהותקנו מכוח הפקודה וכן בתקנון האגודה.

תמצית הנקודות החשובות לניהול תקין של אגודות שיתופיות

על פי תקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות), תשל"ה- 1975 נקבע בין היתר:

בכל שנת כספים יש להגיש דוחות כספיים לרשם האגודות אשר יאושרו על ידי האספה הכללית שלה.
בכל שנת כספים יוכן תקציב ויובא לאישור האספה הכללית.
נקבעו תנאים וכללים למינוי מבקר חשבונות.
המועד להגשת הדוחות הכספיים הוא עד אוגוסט בשנה העוקבת. במקרים מיוחדים תינתן אורכה.

וועד המנהל – הוועד יסמיך לפחות שני חברי ועד שיהיו מורשי חתימה, וחתימת שני חברי הוועד ביחד תחייב את האגודה, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע טרם מינוי חבר וועד מכיוון שלא כל אחד יכול להתמנות ככזה.

על האגודה לערוך דוח כספי שנתי של האגודה בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים.

האגודה תנהל פנקסים וספרים, לרבות:

רשימת השתתפות החברים בהון האגודה – בה יירשם כמה חברים ישנם ובכמה השתתף בהון כל חבר.
פנקס הערבויות- בו תנהל האגודה את כל הערבויות שניתנו על ידה.
פנקס השעבודים- בו תנהל האגודה את השעבודים שניתנו על ידה.
פנקס חברי האגודה- בו תנהל האגודה את רישום חבריה.
ספר פרוטוקולים- בו תנהל האגודה את כל הפרוטוקולים מכל הישיבות שכונסו.

הנפקת לציבור של אגודה שיתופית – מתי ובאילו תנאים?

על פי חוק ניירות ערך התשכ"ח- 1968 כל הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים מחויבת בהנפקת האגודה בבורסה לניירות ערך הכוללת פרסום תשקיף המספק לציבור המשקיעים גילוי נאות אודות החברה, תחומי פעילותה, תוצאותיה הכספיות והסיכונים להם היא נחשפת בפעילותה. כחלק מתהליך זה, האגודה חייבת לקבל על עצמה כללי דיווח חשבונאיים מחמירים המחייבים שקיפות גבוהה לציבור המשקיעים.

בכל מקרה שבו האגודה מציעה בצורה אקטיבית ליותר מ- 35 אנשים לרכוש מניה המבטיחה תשואה על כספם- עליה לפעול לביצוע הנפקה לציבור.

*ניירות ערך מסחריים– המקנים למחזיק בהם תשואה על כספו.

*הצעה – פעולה אקטיבית.

*ציבור – כיום "ציבור" מוגדר כ- 35 אנשים. כמות זו יכולה להשתנות מעת לעת.

הסכם שותפות \ הסכם מייסדים

גם אם מערכת היחסים בין הצדדים מצוינת, בעריכת הסכם שותפות\הסכם מייסדים תמיד יש לקחת בחשבון את כל מרכיביה מתוך הסתכלות עסקית בלבד כמו גם לקיחה בחשבון אפשרות להוספה עתידית של שותפים\בעלי תפקיד להסכם ככל וזה יוסכם על הצדדים וישרת את המטרה העסקית. בכל הקשור להיפרדות או חס וחלילה אפילו סכסוך עסקי בין השותפים גם אם אפשרות זו נראית רחוקה מהעין חשוב להתייחס לעניין בהסכם ומתוך הסתכלות עסקית בלבד.

ניתן להכריע באופן חד משמעי כי חתימה מראש על הסכם שותפים בחברה שמנוסח היטב, יכול להקל על השותפים בעתיד ולמנוע חיכוכים, ככל ויחולו שינויים המצריכים קבלת החלטות עסקיות והאופן שבו יש לקחת אותם.

הסכם שותפות בעסק – ככל הנראה יחסוך הרבה כספים בעתיד

אנשי עסקים ויזמים מנסים לרוב לצמצם את ההוצאות משפטיות כאשר הם יוצאים ל"הרפתקה" עסקית, הרפתקה שאליה נכנסו בחלק גדול מן המקרים בתקציב דל מלכתחילה.

הניסיון לחסוך הוא מצוין ומבורך, אבל מילה המפתח כאן היא, איפה כדאי לחסוך ?

לצורך השוואה הסכם שותפות\מייסדים הינו הגזע והשורשים של כל עסק\מיזם.
רעיון או עסק שבתחילת דרכו חייב יסודות חזקים ברגע שיתחיל לגלגל כספים ויהפוך את החלום למכונת מזומנים, המחייבת סדר, ארגון, וקווי יסוד שידעו להכריע מראש כיצד יש להתנהל בסיטואציות דינמיות שמתרחשות בעסק.

דוגמה אחת קטנה לכך היא תקופת הקורונה – כיום כמעט כל הסכם שותפות\מייסדים מתייחס למצבי קיצון והאופן שבו יש לפעול בהם, וסביר יהיה להניח כי הכתוב יגלם באופן יותר רציונלי את דרכי הפעולה אשר יביאו לתוצאה האידאלית ביותר בין הצדדים, לעומת קבלת החלטות ללא הסכם וברגע נתון, כאשר כל צד באופן טבעי מושך לכיוון אשר משרת את רצונו, מה שמוליד במקרים רבים לוויכוחים וחוסר הסכמה אשר מוליכים את העסק במקרים רבים למצב של קיפאון, ובסופו של דבר לקריסתן ופירוקו.

המשך קריאה -הסכם שותפות \ הסכם מייסדים

רשימת הנושאים המהותיים שחשוב לשלב במסגרת הסכם שותפות בעסק או בהסכם המייסדים

זכויות וחובות – יש לדון בחלוקת הזכויות בין השותפים, בתרומה של כל שותף לעסק או למיזם המשותף, בכסף, בעבודה או בכל משאב אחר. מה כל שותף מביא? כסף כהשקעה או כהלוואה או כבטוחה, ציוד קשרים, לקוחות. מה כל שותף מקבל? אחוזי בעלות והצבעה, החזר השקעה, רווחים.
ניהול ותחומי אחריות – בכל הסכם שותפות עסקית יש להסכים על אופן התנהלות העסק, קבלת החלטות וסמכויותיהם של כל אחד מהצדדים להסכם. כל שותף חייב לדעת מה מקומו בחברה ומה סמכויותיו, כך למעשה לא יהיו סכסוכים על סמכויות, והעסק יעבוד טוב ו"חלק" יותר, ברגע שהעובדים וגם הלקוחות ידעו למי לפנות בתחום הספציפי.

שותפות עסקית מצליחה היא זו המצליחה להתנהל בסימביוזה מושלמת כאשר לא מתנגשים השותפים בהתנהלותם האחד בשני וכל אחד יודע תמיד מה מקומו בחברה\מיזם ומה תפקידו.

למשל: במקרה בו יש 2 שותפים שווים בהכנסות, ובהתאם לאופי והרצון שלהם – אחד הוא המנכ"ל, והשני מנהל פיתוח – כאשר הדברים קבועים ומוסכמים מראש בהסכם כתוב, ניתן לקבוע מצבים וסיטואציות בהם יוכל המנכ"ל או מנהל הפיתוח לקבל החלטות מהותיות (שיוגדרו ככאלו) בהסכמת השותף השני בלבד, קווי המתאר שיאפיינו את העסק למשך שנים קדימה יאפשרו ל-2 הצדדים שליטה מספקת על פעולותיהם המהותיות אחד של השני, מה שיכול להוביל לשגשוגו של העסק בסופו של דבר.

במידה ולא מוגדר מראש בהסכם, סמכויותיו הפרטניות של שותף בעסק או במיזם משותף עלולים לעתים לגרום למחלוקות עם יתר השותפים – בכדי להימנע מכך בעתיד מומלץ להגדיר בהסכם סמכויות ייחודיות לכל שותף המאפיינות את תרומתו למיזם, ובנוגע אליהן יתר השותפים לא יוכלו להתערב, זאת במטרה למנוע סכסוכים אשר עלולים להיווצר עקב התערבות שותף אחד בסמכותו של שותף אחר שלא לצורך ויצירת מצב שבו כל שותף מתרכז בסמכויות שלו ובתרומתו למיזם (כמובן שניתן להחריג סמכויות בעלות משקל רב).

אופן קבלת החלטות – אם לא מנוסח היטב בהסכם, אופן קבלת החלטות בעסק או במיזם עלול להיות מושא לסכסוך בין השותפים. יש לציין מהן אותן החלטות אשר נדרשות להתקבל ברוב קולות, להבדיל מאותן החלטות (קריטיות) אשר נדרשות להתקבל בהסכמתם המלאה של כל השותפים.

מנגנון קבלת החלטות במקרה של אי הסכמה – תופעה שקוראת לא מעט היא שמקימים חברה שבה הזכויות, לרבות זכויות ההצבעה, מחולקות שווה בשווה ואז במקרה של מחלוקת, קשה מאד להעביר החלטות, כי אין הכרעה, מה שלעתים פוגע בחברה וביכולת שלה לפעול ופוגע לעתים בתפקודה.

ניתן לפתור בעיה זו מראש בהסכם או בתקנון ע"י מינוי אדם מוסכם להכריע במקרים כאלו. אדם זה אמור להיות בלתי תלוי ומונע אך ורק משיקולים של טובת החברה.

תגמול השותפים – במסגרת הסכם שותפות עסקית יש להסכים על אופן חלוקת התגמול לכל אחד מהצדדים להסכם. מדיניות תגמול השותפים בעסק או במיזם המשותף. זה מן הסתם, נושא מהותי ומרכזי אשר ראוי להיכלל בהסכם בין השותפים, וחשוב לשים דגש לא רק לאופן בו מתקבל התגמול (קרי, בדמות חשבונית, שכר, דיבידנד או החזר הלוואת בעלים) אלא גם ביחס למצבים בהם נרצה לשלול משותף את עצם הזכות לקבל תגמול כמו סיום תפקיד מסוים או מעבר לתפקיד אחר.

סכסוכי שותפים רבים נוצרים על רקע זה שאחד מהם מפסיק לתרום את חלקו לעסק או למיזם המשותף, בין אם מדובר בעבודה או בתרומה כספית, וכשאין סעיף אשר בא להסדיר סיטואציה שכזו, שותף זה עדיין דורש להמשיך ולקבל את חלקו ברווחים. מנגד, יש לזכור כי קיימת גם אפשרות ששותף לא יוכל עוד לתרום את חלקו לעסק או למיזם מחמת אירוע שאינו בשליטתו כגון: מחלה או מוות ח"ו. בעת עריכת הסכם שותפות בעסק, יש להביא בחשבון אפשרויות ומצבים אלה ולספק פתרון ראוי בגינם.

מנגנון היפרדות – חשוב לקבוע מראש בהסכם מייסדים מנגנון של היפרדות, שלפיו היה והיחסים בין השותפים יעלו על סרטון, ולא ניתן יהיה לעבוד ביחד, ניתן יהיה להיפרד בקלות. כאשר מדובר בשותפים שהסתכסכו, היחסים תחת אותה קורת גג, כמעט תמיד הופכים לבלתי אפשריים. ניתן להסכים מראש בהסכם המייסדים שבמקרה כזה ניתן יהיה להיפרד ע"י כך ששותף ימכור את חלקו לאחר, או העסק כולו יימכר. הסכם שותפים בחברה יכול לכלול מראש מנגנון מסודר לביצוע היפרדות כזו וכך למנוע את שיתוק החברה ופניה לערכאות משפטיות שלעיתים קרובות עולות בזמן וכסף אשר מביא לחיסול החברה, למעשה, בפניה לערכאות משפטיות ובמקרים רבים, גם אם צד אחד יוצא בסופו של דבר עם ידו על העליונה – המשאבים הזמן והכספים שהושקעו בהליכים משפטיים מביאים בסופו של יום לסגירת החברה עקב אי פעילות או ירידה משמעותית בהכנסות.
יישוב סכסוכים – בעת עריכת הסכם שותפות, ראוי לקבוע מראש גם את הדרכים ליישוב המחלוקות והסכסוכים, האם בבוררות או בבית משפט. ויודגש, קיימת חשיבות רבה לעניין זה. זאת מכיוון שסכסוך המתנהל בבוררות נעשה בדרך כלל הרחק מהעין הציבורית, כך שנושא הסכסוך אינו נחשף ללקוחות ולעובדי העסק או המיזם המשותף ונמנעת גלישת הסכסוך לערכאות שיפוטיות.

רשימה זו הנה רשימה חלקית של הנושאים שחשוב לשלב בהסכם מייסדים\שותפות – ככלל כל הסכם הינו דינמי ומשתנה בהתאם לסוג העסק\אופי השותפים ולכן בטרם התקשרות במיזם משותף חשוב לעבור על נקודות (גם אם הם פחות נעימות) שיכולות בהמשך להוות מכשול לעסק, בכדי להבטיח את הצלחתו בעתיד.

חוסר נעימות ודחיית ההתמודדות עם שאלות אלה, ואי הכללתן בהסכם המייסדים או הסכם שותפים בעסק, עלול לגרום לפער בציפיות הלגיטימיות של מי מהשותפים להסכם, וכן להחמרת הסכסוך ככל וזה יתגלה. ככל שההסכם בין השותפים לא ייתן מענה ראוי לשאלות האמורות, ניתן בהחלט לצפות כי הסכסוך, אם וכאשר יפרוץ, לבטח יגיע למפתנו של בית המשפט המוסמך או יביא לסיומו של המיזם המשותף (גם אם הוא רווחי ומצליח).

פירוק חברות

הליך פירוק חברה – מצב של חדלות פירעון

חברה עלולה להגיע למצב של חדלות פירעון כאשר אין באפשרותה לשלם את חובותיה לספקים/בנקים/עובדים וכלל הנכסים שלה לא מספיק כדי לכסות חובות אלה.

דרך אחת להתמודד על חדלות פירעון הינה לבקש לפרק את החברה (ע"י הנושים או החברה עצמה), יש לשים לב כי פירוק חברה למעשה "סוגר" את החברה, גורם לה לאיבוד מוניטין ועלול לפגוע אנושות בעובדיה, בלקוחותיה ובספקיה.

הקפאת הליכים

דרך נוספת, היא זו מאפשרת לחברה זמן מוגבל "להתאוששות" מהמצב עליו נקלעה, תוך פרק זמן מוגדר בכדי למצוא משקיע שירכוש אותה, במטרה לצרף אותו כשותף שיוכל להזרים לחברה כסף.

הפעולות נעשות על מנת לאפשר לחברה לשקם את עצמה, במסגרת של פשרה ו/או הסדר עם נושיה או מכירת החברה.

במצב זה מגישה החברה בקשה להבראה או הסדר ומתן צו הקפאת הליכים כנגדה, שפירושו שבמשך 9 חודשים לא יוכלו נושים לפעול כנגד החברה. מנגד, על החברה יהיה מוטל להציג הסדר להבראתה (על הנושים להסכים להסדר המוצע).

באמצעות הליך "הקפאת הליכים" החברה ממשיכה להיות "עסק חי" בתקופת מתן צו הקפאת ההליכים, היא ממשיכה את הגבייה מלקוחותיה וכסף ממשיך לזרום לקופתה, מה שהיה קשה מאוד לביצוע באם הייתה פונה להליך פירוק.

הקפאת הליכים נגד החברה מהווה למעשה אחד מהשלבים להבראת החברה
השלבים בהקפאת הליכים

בלימת התדרדרות מצבה הפיננסי באמצעות קבלת צו להקפאת הליכים.
גיבוש ויישום תוכנית הבראה שתציג דרכים לסגירת הגרעון.
ניהול מו"מ עם הנושים כדי להגיע להסדר נושים.
כינוס אסיפות נושים כדי לאשר את הסדר הנושים.
אישור הסדר נושים באמצעות בית המשפט.

פירוק חברה על ידי בית משפט

הדין הישראלי מכיר בארבע עילות, ובהתקיים אחת מהן, רשאי בית המשפט לפרק חברה:

"החברה קיבלה החלטה מיוחדת שהיא תפורק בידי בית המשפט".
"החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר שהתאגדה, או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה".
חדלות פירעון.
פירוק מן הצדק והיושר.
הליך של פירוק חברה בידי בית המשפט מתחיל בעת הגשת בקשת פירוק חברה, את הבקשה יכול להגיש נושה או החברה בעצמה). בנסיבות מצומצמות, גם בעל מניה יכול להגיש בקשה זו.(
לרשות החברה עומדות מספר כלים בכדי להתגונן כנגד בקשות פירוק אלו בניסיון למנוע אותם.
בית המשפט ידון בבקשה ויבחן האם מתקיימות אחת מארבע העילות והאם מוצדק לתת צו לפירוק החברה.
כבר בשלב שאחרי בקשת הפירוק, ועוד לפני מתן צו פירוק, בית המשפט עשוי למנות מפרק זמני כדי לשמור על נכסי החברה. השלב הבא הוא מתן צו הפירוק, מאותו רגע, מתבצע עיכוב הליכים ברגע שחל עיכוב ההליכים, נושה לא יכול עוד לתבוע את החברה או לדרוש ממנה את פירעון חובו או לאכוף את חיוביה כלפיו.
גם פעולות של הוצאת נכסים מתוך החברה בטלות, בשלב זה נעשית פניה לגורם מטעם בית המשפט אשר יבצע הערכה בנוגע לחברה הכוללים את מצבה הכלכלי העדכני של החברה, הסיבות לכישלונה והשאלה האם בוצעה תרמית בנוגע לחברה, המצדיקה חקירה את המלצותיו מעביר כונס הנכסים הרשמי לבית המשפט (אשר ברוב המקרים פועל על פיהן (
הכונס הרשמי פועל גם לכינוס אסיפות של נושים ושל בעלי מניות על מנת שאלו יציעו מועמד לתפקיד המפרק הקבוע.

המשך קריאה - פירוק חברות

פירוק מרצון של חברות גדולות או בינוניות

חברה רשאית להתפרק ממס' תרחישים:

מרצונה.
על ידי העובדים .
ע"י נושים להם החברה חייבת.
ע"י בעלי המניות (חריג)

במקרה שהחברה היא בעלת כושר פירעון (יכולה לשלם את כל חובותיה תוך שנה מתחילת הפירוק), הדין מכיר בזכותם של בעלי החברה (בעלי המניות) ליזום את הפירוק ולנהלו כראות עיניהם (באמצעות עורך דין המתמחה בשיקום כלכלי).

במקרה כזה, לרוב, סיבת הפירוק תהיה רצונם של בעלי המניות להוציא מהחברה את ממונם ולהשקיעו בדרכים אחרות.

פירוק מרצון

כדי להתחיל בפירוק מרצון נדרשת החלטה של האספה הכללית. בעלי המניות עצמם הם שממנים את המפרק ויכולים לפטרו.

המפרק הוא שלוח של החברה ואינו נתון לפיקוח ישיר של בית משפט.

גם כאשר החברה אינה בעלת כושר פירעון, היא יכולה להתפרק מרצון או פירוק חברה על ידי עובדים\נושים, במצב זה, הדין נוטה להקנות את ניהול הפירוק לידי הנושים (חוק חדלות פירעון החדש 2019) ולא לבעלי המניות.

בכוחה של אספת הנושים למנות את המפרק ואת ועדת הביקורת ולהחליפם.

שפירוק מרצון ללא הצהרת כושר פירעון דומה מבחינת מטרותיה, לפירוק בידי בית המשפט מחמת חדלות פירעון שנעשית גם כן על ידי אלו שהחברה חייבת להם כספים (נושים).

בעת הליך פירוק חברה מרצון תיתכן מעורבות של בית המשפט, אם כי היא עדיין נמוכה בהרבה מאשר בהליך של פירוק בידי בית המשפט. המפרק עצמו, בעלי מניות ונושים רשאים לפנות לבית המשפט "בבקשה שיחליט בכל שאלה הנובעת מן הפירוק".

סדר חלוקת הנכסים בפירוק מרצון זהה לזה שבפירוק בידי בית המשפט. בכל פירוק חלים עקרון העדיפות ועקרון השוויון המחלקים את נכסי החברה בין הנושים השונים. תפקידים, סמכויות וחובות המפרק בפירוק מרצון דומים לאלו של מפרק בפירוק בידי בית המשפט, עם זאת, קיימים הבדלים הנובעים מאופיו של ההליך, כמו האפשרות שהדירקטוריון ימשיך לפעול כאורגן של החברה, לצד המפרק.

סיומו של פירוק חברה מרצון – "כאשר פורקו עסקי החברה כליל" – ותתרחש באספה סופית של החברה, בה מציג המפרק דו"ח מסכם על הפירוק, לאחר מכן, שולח המפרק את הדו"ח לרשם החברות. שלושה חודשים לאחר שנרשם גמר הפירוק אצל רשם החברות, רואים את החברה כמחוסלת.

השלב שלאחר מכן הוא מינוי המפרק הקבוע, ההחלטה בדבר זהות המפרק מתקבלת על ידי בית המשפט.

בית המשפט יכול לבחור במועמד שהציעו הנושים או בעלי המניות או למנות אדם אחר לתפקיד המפרק הקבוע (גם כונס הנכסים הרשמי יכול להתמנות לתפקיד זה). עם מינוי המפרק הקבוע, מגיעים ללב-לבו של הליך הפירוק: השלב בו, מצד אחד, מכנסים את נכסי החברה על מנת להגדיל את קופת הפירוק ככל הניתן, ומצד שני, מעבירים לנושים את הסכומים שהם זכאים להם.

בפירוקים של חברות גדולות, שלב זה יכול להימשך שנים רבות, במהלך הפירוק החברה מוסיפה להתקיים בתור אישיות משפטית נפרדת בזמן שהיא גובה כספים מלקוחות ומממשת את נכסיה לטובת הנושים.

האורגנים של החברה (הדירקטוריון והמנכ"ל) אינם פועלים עוד, ומוחלפים על ידי המפרק. האספה הכללית של בעלי המניות ממשיכה להתקיים, אם כי החלטותיה מוגבלות כעת לנושאים הקשורים בפירוק בלבד.

בנוסף, בית המשפט רשאי למנות ועדת ביקורת, שתפקידה לפקח על המפרק וכן לסייע לו בעבודתו.

כל עוד חברה נמצאת בפירוק, יש לציין את דבר ההליך לצד שמה: "… בע"מ (בפירוק)".

לאורך כל הליך הפירוק רשאים המפרק, הכונס הרשמי, נושים וגורמים מעוניינים אחרים לפנות לבית המשפט בבקשות שונות, כגון בקשה למתן הוראות (מצד המפרק), ערעור על החלטת המפרק (מצד נושים) או פניה מצד נושה או בדרישה שבית המשפט יפעיל את כוחו לפקח על המפרק בכל עניין שבו הוא מפעיל את סמכותו.

כאשר המפרק סבור, כי חוב של גורם מסוים לטובת החברה אינו שנוי במחלוקת, או שיש לו תביעה או טענה אחרת כלפי צד שלישי, הוא יכול לבקש צו מבית המשפט, על דרך של בקשה למתן הוראות, שיכפה על אותו גורם לקיים את החיוב לחברה.

בקשה לפירוק חברה למתן הוראות יש תחולה רחבה למדי, והיא מאפשרת התמודדות עם מגוון סכסוכים, באופן המזכיר מעין ניהול תיק אזרחי בתוך תיק הפירוק הראשי.

בגמר תהליך זה, לאחר שהמפרק סבור כי מימש את כל נכסי החברה שיכל לאתר וסילק את החובות לנושים במידת האפשר, יגיע הפירוק לסיומו – בית המשפט, לאחר שראה שפורקו עסקי החברה כליל, ייתן צו (שישלח גם אל רשם החברות) המורה על חיסול החברה, ובכך יסתיים קיומה.

לאחר שחברה חוסלה, אין עוד אפשרות לתבוע אותה. עם זאת, ניתן לבצע הליך של החייאת חברה ("ביטולו של חיסול").

ניתן לפתוח בו על ידי פניה לבית המשפט, מאת המפרק או אדם אחר המעוניין בכך. תוצאתו היא שהחברה חוזרת להיות רשומה כך ש"ניתן לנקוט כל הליך שאפשר אילולא חוסלה החברה", ביטול חיסול יבוצע, בדרך כלל, כאשר מתגלה נושה חדש (לדוגמה, נושה שלא היה ידוע בזמן הפירוק).

גם אם לחברה לא נותרו כלל נכסים (המצב הרגיל בגמר פירוק), ניתן להחיות אותה ולו כדי לבצע כלפי בעלי מניותיה.

הליך החייאת חברה ניתן לביצוע עד שנתיים מיום החיסול.

חלוקת הנכסים בעת פירוק חברות

השאלה המרכזית והקשה ביותר בדיני הפירוק היא: כיצד ראוי לחלק את נכסי החברה בין נושיה?

מראש ידוע, כי נכסי החברה אינם מספיקים כדי לשלם לכל נושה את סכום החוב המקורי שלו. לכן, כלל הנושים או אחוז ניכר מתוכם יצטרכו לאבד חלק כלשהו מהחוב שלהם, אותו ציפו לקבל מהחברה לפני שהפכה חדלות פירעון.

השאלה האם נושה מסוים יזכה להחזר חובו, חלק ממנו או שמא יאבד את כולו, תלויה בסדר העדיפות של אותו נושה בפירוק.

עקרון העדיפות (המכונה לעתים "כלל העדיפות המוחלטת") קובע כי קיימות דרגות שונות של נושים; נכסי החברה יחולקו תחילה לנושים בדרגה הגבוהה ביותר, ולאחר שנפרע חובם של אלו, יעבור המפרק לדרגה הבאה ויחלק להם את חובותיהם, וכן הלאה. אם קופת הפירוק מתרוקנת בשלב כלשהו לפני שמגיעים לאחת הדרגות, הנושים באותה דרגה ומטה לא יקבלו דבר.

סדר העדיפות נקבע בדין, כדלהלן:

בעלי זכות קניינית קבועה:

"שעבוד ראשון" על נכס – שעבוד הנקבע בחוק, וגובר על כל שעבוד אחר הרובץ על אותו נכס. לרוב מדובר בשעבוד לטובת רשויות המס, בגין מס המגיע על מקרקעין, ורובץ על מקרקעין אלו.
חובות מובטחים בשעבוד קבוע – נושים, אשר בנוסף לזכות החוזית שיצרו מול החברה להחזר חובם, גם רכשו זכות קניינית מסוג בנכס של החברה. משהחברה לא החזירה להם את חובם (שהרי היא חדלת פירעון), ובהתאם לקבוע בהסכם היוצר את השעבוד (כאשר הסכם זה יכול להיות, בנקאית הכוללת הסכם וכדומה), הם רשאים להיפרע מן הנכס המשועבד – לרבות מינוי לתפיסת הנכס ומכירתו. כתוצאה מכך, כמובן, יוצא הנכס מכלל הנכסים של החברה הניתנים לחלוקה בפירוק.

שעבוד קבוע דורש רישום אצל רשם החברות – אם השעבוד לא נרשם, הרי שאין לו תוקף כלפי המפרק ושאר הנושים של החברה. במקרה כזה, מי שלא מופיע אצל רשם החברות כבעל שעבוד, הופך לנושה לא-מובטח, הנותר עם זכות חוזית רגילה מול החברה.

שעבודים מיוחדים – סוגים מסוימים של זיקות לנכס, המקנים לנושה זכות קניינית או מעין-קניינית. אלו כוללים את, את האפשרות להטיל שעבוד על המיטלטלין, לטובת שלטונות המס, מכוח פקודת המיסים (גביה).

גם כאן, ההצדקה לקדימות היא "קנייניות" הזכות שהוקנתה לנושה, כך שיש לו יכולת ישירה להיפרע מנכס מסוים ולהוציא אותו מכלל הנכסים של החברה.

לרשימת סדר העדיפויות המלא במאמר בנושא

הוצאות בפירוק חברה

ההוצאות הכרוכות בעצם קיומם של הליכי הפירוק של חברה, כוללות את עלות מימושם של נכסי החברה, הוצאות לטובת כונס הנכסים הרשמי, הוצאות משפט ושכר המפרק.

הוצאות בעבור הפירוק נמצאות בסדר עדיפות גבוה מרוב הנושים, והסיבה לכך היא שלולא פעולת בית המשפט, הכונס הרשמי והמפרק, ממילא לא היו מקבלים הנושים בדרגות השונות את התשלומים המגיעים להם, ולכן יהיה זה ראוי להטיל עליהם את מימון הליך הפירוק כאשר בתחזית הסופית, הנושים יקבלו חלק מהתשלומים אשר מצדיקים את ניהול הליך הפירוק ומימונו.

פירוק חברות – חובות בדין קדימה

שכר עבודה – במקרים רבים, חברות המגיעות לפירוק צוברות חוב ניכר לעובדיהן בגין משכורות שלא שולמו. מסיבות סוציאליות, המחוקק הקנה לחוב זה קדימות.
כספים שהחברה ניכתה משכר עובדיה כדי להעבירם למס הכנסה.
מסים (עירוניים וארציים) ודמי שכירות של שנה לפני תחילת הפירוק (בהנחה ולא שולמו).
חובות מובטחים בשעבוד צף – נובע מתניה בחוזה שבין חברה לבין נושה (תניה כזו נפוצה מאוד באגרות חוב). בעת פירוק חברות על ידי העובדים, הצדדים מגדירים את הנכסים שעליהם חל השעבוד הצף (לרוב, כלל נכסי החברה), אם השעבוד הצף "מתגבש", הוא הופך לשעבוד קבוע והנושה יכול להיפרע מנכסי החברה כבעל זכות קניינית.
במקרים של פירוק, השעבוד הצף מתגבש במועד הגשת הבקשה לפירוק. אם החוזה שיצר את השעבוד הצף אסר על יצירת שעבודים (קבועים) מאוחרים יותר, והחברה בכל זאת יצרה שעבודים כאלו, השעבוד הצף יגבור על השעבוד הקבוע (פרט לשעבוד ספציפי לרכישת נכס או בקיצור – שסל"נ). אולם אם לא נכלל תנאי כזה, בעלי השעבוד הצף נמצאים בסדר העדיפות אחרי השעבודים הקבועים וכן, כאמור, אחרי הוצאות הפירוק והחובות בדין קדימה.

ככלל בעלי השעבוד הקבוע והשעבוד הצף מהווים יחדיו את קבוצת הנושים המובטחים.

חובות רגילים – כל חובות החברה שאינם מובטחים או מועדפים.
בעלי המניות – זכאים לחלוקת יתרת הנכסים שלאחר סילוק כל החובות לנושים, אם נותרה. זו תחולק ביניהם לפי חלקם היחסי במניות החברה.

מלבד עקרון העדיפות, העיקרון השני המנחה את חלוקת הנכסים בפירוק הוא עקרון השוויון

בין הנושים באותה דרגה, המפרק יחלק את הנכסים באופן יחסי לשיעור החוב שהיה בידי כל אחד מהם (צו כינוס ופשיטת רגל).

כך, לדוגמה, אם כאשר מגיעים לדרגת החובות הרגילים נותרו בקופת הפירוק 2 מיליון, וסך חובות החברה לנושיה בדרגה זו עומד על 20 מיליון, יקבל כל נושה בדיוק 10% מהחוב המקורי שלו, ללא תלות בשאלה מתי נוצר החוב, מהו סוג הנושה או מאפיינים אחרים של החוב המקורי.

סמכות בית המשפט המוסמך לפרק חברות הוא בית המשפט המחוזי פרט לפירוק חברות מרצון, רק בית משפט יכול להחליט על סיום חייה של חברה.

למעשה, עד שנת 2000, לבית המשפט הייתה סמכות "למחוק" חברה. אך כיום, ההליך של מחיקת חברות אינו קיים ויש לסיים את חיי החברה באחת מדרכי הפירוק הקבועות בחוק.

לקבלת עזרה משפטית מקצועית בהליכי פירוק חברות צרו עמנו קשר – לחצו כאן