גירושין

בקשה לפירוק שיתוף דירת מגורים לצורך מכירתה וחלוקת תמורתה, תמיד תביא בחשבון תחילה את טובת הילדים המתגוררים בדירה, ודיון בשאלה מה יקרה איתם לאחר הפירוק ומכירת הדירה.

האם להורים יישאר מספיק כסף לאחר הפירוק וחלוקת התמורה כדי לרכוש קורת גג אחרת והולמת את הצרכים של הילדים ?

האם קיימת אפשרות ריאלית שאחד הצדדים ירכוש את חלקו של השני בדירה ? וכך הדירה תישאר בבעלותו, גם לטובת הילדים שהורגלו לחיות בה ואין צורך לטלטל אותם למקום אחר, שעלול להיות צר מלהכיל אותם.

לבית המשפט שמורה גם הסמכות לעכב את ביצוע הפירוק המבוקש.

העיכוב נסמך על מערכת של שיקולים הנקשרת להסדרה או אי הסדרת העניינים הנוספים שעל סדר יומו של הזוג המצוי בהליכי גירושין.

יתכן מצב, שאם יאושר הפירוק בדירה, אחד הצדדים עלול לצאת נפגע מהחלטה לא מאוזנת.

לעומת זאת, במקרים בהם הסכסוך עמוק, מתיש ונמשך לאורך זמן, עדיף לזרז את ההחלטה על פירוק השיתוף ועל ידי כך לסלק עוד מכשול בדרך להסכם גירושין סגור.

איך מתבצע פירוק השיתוף בפועל?

לפי סעיף [1]7 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, הליכי ביצוע בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על

ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין.

החלטה של בית המשפט על פירוק שיתוף בדירה למשל, מחייב את מכירתה. אם המכירה נתקלת בקשיים שמערים אחד מבני הזוג, ימונה שמאי להערכת הנכס.

בהמשך, אחד מעורכי הדין של הצדדים ימונה ככונס נכסים לדירת המחלוקת ויפעל לפרסום בכלי התקשורת של דבר מכירתה, המחיר המבוקש, הכנת הסכם מכר וקבלת אישור בית המשפט לביצוע המכירה

חשוב להבהיר, כי לכל אחד מבני הזוג זכות קדימה לרכוש את חלקו של האחר לפני צד ג' בשוק החופשי.

אם הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני שכרכה גם את התביעה לפירוק שיתוף, בסמכות בית הדין הרבני לדון בתביעה.

מסיבות אלה ואחרות, נדרשת התערבות והכרעה שקולה ומידתית של בתי המשפט לענייני משפחה. מיותר לציין כי אנו ממליצים בחום לצדדים להיות מיוצגים על ידי עורך דין המתמחה בדיני משפחה בהליך הפירוק.

הדקויות, תיקוני החקיקה ועדכוני פסיקה ידועים ומוכרים לעורכי הדין ולא לצדדים שאינם מיוצגים. עם המטען הזה הם נכנסים לזירה המשפטית כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבור הלקוח.

כדאי לזכור עוד דבר חשוב. תביעה לפירוק שיתוף יכולה להיות רלבנטית ופרקטית רק לגבי נכסים שהמבקש יודע שיש לו עליהם זכות מכוח חזקת השיתוף או מחוק יחסי ממון.

יש לא מעט מצבים שהתובע פירוק לא מודע לכל הנכסים שאולי הוסתרו על ידי בן הזוג במהלך השנים. לכן, אפשר להסתייע בשירותיו של חוקר פרטי לחשיפת נכסים בלתי ידועים ובלתי מוצהרים או לחילופין, לבקשת תצהיר משפטי מבן הזוג על כל מלאי הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים.

כתב תביעה גירושין –

אישה הנשואה על פי ההלכה היהודית, זכאית למזונותיה מבעלה כל עוד קשר הנישואין עומד בתוקפו (אלא אם כן האישה בגדה בבעל, עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת, או שהיא עובדת והכנסתה מספיקה לכל צרכיה).

המזונות משולמים לאישה עד מועד הגירושין בין בני הזוג או עד מתן פסק דין לגירושין על

• א. מזונות אישה –

אישה הנשואה (נשואה בלבד, לא יודעים בציבור) על פי ההלכה היהודית, זכאית למזונותיה מבעלה כל עוד קשר הנישואין עומד בתוקפו (אלא אם כן האישה בגדה בבעל, עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת, או שהיא עובדת והכנסתה מספיקה לכל צרכיה). המזונות משולמים לאישה עד מועד הגירושין בין בני הזוג או עד מתן פסק דין לגירושין על ידי בית הדין הרבני.

גובה מזונות (אישה) שישולם יחושב באופן הבא:

כמדובר על בני זוג יהודים, המזונות יקבעו על פי הדין העברי, הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.

בפרקטיקה בבית הדין הרבני ניתן דגש על שלושה כללים מנחים בדין העברי- בעוד שבבית המשפט לענייני משפחה גובה המזונות נקבע על פי רמת החיים של בני הזוג בתקופת הנישואין וביחס להכנסותיהם.

על פי הדין העברי, קיימים מספר כללים לקביעת גובה המזונות.

הכלל הראשון עוסק בחובתו של הבעל לספק לאישה את סכום המזונות בהתאם למנהג המקום בו הם חיים,

הכלל השני עוסק במצבו הכלכלי של הבעל ופוטנציאל השתכרותו העתידי.

הכלל השלישי הוא הכלל "עולה עימו ואינה יורדת עימו", כלומר חובתו של הבעל לספק לאישה את צרכיה ברמה שהורגלה להם בבית הוריה.

לרב, הכלל שיגבר הוא זה שלפיו סכום המזונות הוא הגבוה ביותר, אולם קיימים סייגים שונים אם מצבו הכלכלי של הבעל אינו מאפשר זאת.

על פי הכלל המנחה בפסיקה כיום ע"פ הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, האישה זכאית למזונות על פי רמת החיים אליה הורגלה בבית המשותף לפני הסכסוך בין הצדדים וביחס להכנסות בני הזוג.

"פסיקת מזונות אישה צריכה להיעשות על בסיס צורכי האישה ורמת החיים המוכחת לעת הפסקת החיים המשותפים מחד, ועל יסוד הערכת הכנסות הצדדים באותה עת"
(תמ"ש (חיפה) 12091/00 פלונית נ' פלוני).

טיפ חשוב: יש להביא בחשבון שבפועל, בבית הדין הרבני ישנה נטייה לפסוק סכומי מזונות נמוכים יותר מאשר אלו שייפסקו בבית המשפט לענייני משפחה.

(במידה ויש ילדים) מזונות ילדים

במקרים בהם אין חילוקי דעות בין בני הזוג בנוגע גובה מזונות הילדים (אירוע מבורך אך נדיר), מגיעים הצדדים, בהסכם הגירושין, להסכמה לפיה ישולמו מזונות ילדים קבועים, מזונות אלו יחולו לרוב עד שהילדים יגיעו לגיל 18, ומגיל זה, ועד תום השרות הצבאי או השירות הלאומי, ישולמו כשליש מסכום המזונות המוסכם.

כאשר אין הסכמה בין הצדדים, חבות האב נגזרת, ותהיה בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו. על אב יהודי חלים דיני ישראל. על פי דיני ישראל קיימים שני “מעגלים” של צרכים לפיהם נקבע גובה מזונות הילדים:

מעגל של “צרכים הכרחיים” שהם הצרכים הקיומיים בהם נושא האב בלבד.

מעגל של צרכים נוספים מ”דין צדקה” בהם נושאים ההורים יחדיו.

הדינים ישראל מטילים חובת מזונות מוחלטת על האב לילדים עד גיל 6 (הנקראים גם “קטני קטנים”.) מדובר בחיוב מזונות שאינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב, אלא תלוי בצרכי הילד בלבד.

בגילים 15-6, בהנחה והילדים נמצאים במשמורת האם, האב ממשיך לשאת בתשלום הצרכים ההכרחיים, אולם, בצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים (למשל: חוגים, טיולים, פעילויות), נושאים האב והאם, בדרך כלל, בחלקים שווים.

קיימת נטייה להטיל על האב לשאת יותר בהוצאות שאינם הכרחיות, מהטעם שהאם מטפלת בילדים, ויש לזה, כמובן, ערך כלכלי. מגיל 15 ואילך מדובר בחיוב מזונות מ”דין צדקה” בלבד שכן, תיאורטית, הקטין יכול לעבוד לפרנסתו. חיוב מזונות מ”דין צדקה” מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם, מכל מקור שהוא.

לסוגיית גובה תשלום מזונות הילדים השפעה רבה על המשך דרכם הנפרדת של בני הזוג ועל וגורלם הכלכלי של הילדים והאישה. ככל שנפסק סכום מזונות גבוה יותר, סיכויי האב לנהל רמת חיים סבירה פוחתים, וככל שהסכום הנפסק נמוך, עול פרנסת הילדים נופל על כתפי האם.

בית המשפט בבואו להכריע בנושא המזונות פועל באופן המנסה לאזן בין צרכי האישה, הילדים, והבעל כך שהפגיעה תהיה מתונה ככל שאפשר לכל הצדדים, וזאת למרות שלעתים כאשר יש צד מתוחכם במערכת הזוגית – לבית המשפט יש קושי גדול יותר להכריע בסוגיה ובהיעדר ייצוג משפטי הולם פועל באופן שאינו מגלם את המציאות.

ביולי 2017 חל מהפך משפטי של ממש, על ידי כבוד בית המשפט העליון, בחישוב דמי המזונות לילדים המצויים במשמורת משותפת של שני ההורים, כאשר הכנסותיהם של שני ההורים שווה או דומה. עקרונית, בוטלו תשלומי המזונות עבור ילדים שהם מעל גיל 6 הנמצאים במשמורת משותפת של שני ההורים .

ידי בית הדין הרבני.