עורך דין משפחה

ראשי // דיני משפחה

ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות, צוואות וירושות, המשרד המתמקצע בנושאים מורכבים אלו ובדגש על נושא ייפוי הכוח המתמשך שמציג אלטרנטיבה מבורכת להליך האפוטרופסות. לנוחיותכם מצורפים מושגי יסוד וכתבות בנושאים שצוינו אשר יוכלו להועיל לכם לגבש החלטה או מידע חיוני בנושאים הקרובים ללבכם, אם לא גיבשתם את את רצונכם ותרצו להעמיק את הידע בדבר, תרגישו חופשי לשאול כל שאלה בנושא, ותקבלו תשובה מנומקת ומלומדת ע"י עורך דין מומחה לדיני משפחה.

לנוחיותכם, מצורף תוכן עניינים מפורט שיעזור לכם לנווט בעמוד, לפתיחת התפריט יש להקליק על החץ הירוק המופיע בתפריט

דיני משפחה - תוכן העניינים

מזה בעצם דיני משפחה

תחום דיני המשפחה הנו הענף המשפטי שבהתאם למיון המקובל בתורת המשפטים כולל מעמד אישי (דת, יוחסין, הורות, נישואים וגירושים) וזכויות וחובות הנובעים מן המעמד המשפחתי.

דיני משפחה בישראל נבדלים מענפי משפט אחרים ב-2 אופנים בולטים:
1. מקורות הדין המהותי- התוצאה שתהא בדינים אלו תצטרך בחלק גדול מהמקרים לתת את דעתה המהותית בהתייחס להשתייכות הדתית של המתדיינים. ייתכן בסבירות גבוהה כי יהיו תוצאות שונות בהתאם להשתייכות זו.
2. ערכאת השיפוט\הדין הפרוצדוראלי –  ישנה גם חקיקה אזרחית טריטוריאלית משלימה לדין המהותי, ובתי משפט אזרחיים למשפחה בעלי סמכות שיפוט בחלק מענייני המשפחה. בנוסף לסמכות לדון בסכסוכים אזרחיים בין בני משפחה.

כמו כן בענייני מהשפחה ובהתאם לדת המדיינים, יחול הדין הדתי חל לגבי המרת דת, נישואים, גירושים, מזונות בן זוג ומזונות ילדים. בנושאי אימוץ, אפוטרופסות, ירושה, חלוקת רכוש בין בני זוג ישנה חקיקה אזרחית. בית דין דתי משמש כבית דין נוסף המאפשר להתדיין בו בנושא דיני משפחה בנוסף לבתי המשפט לענייני משפחה.  

אפוטרופסות

אפוטרופוס הוא אדם או עמותה הממונה על-ידי בית המשפט לדאוג לענייניו של אדם מעל גיל 18 שאינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו

האפוטרופוס מייצג את אותו אדם בכל פעולה משפטית ובכל עניין, לפי הסמכויות שבית המשפט העניק לו, תוך שמירה מתמדת על טובת אותו אדם

מינוי האפוטרופוס נעשה כאשר אדם מאבד את היכולת להביע את רצונו וזקוק לסיוע שיוכל לתת לו לנהל אורח חיים תקין ואשר יאפשר לאפוטרופוס להחליט בשמו בנושאים מגוונים הנוגעים להתנהלותו היום יומית, או לאירועים חריגים שמצריכים את חתימתו בכדי לאפשר להם לקרות, כמו למשל חתימה על כתב וויתור לפני כניסה לניתוח, ביצוע תשלומים לניהול משק הבית ועוד.

במקרים מסוימים ניתן למנות לאדם תומך החלטות, כחלופה שבה נשמרות יותר עצמאותו וזכות ההחלטה שלו מאשר באפוטרופסות
אדם לא יכול להתמנות לאפוטרופוס, ללא הליך משפטי וללא צו מינוי של בית המשפט לענייני משפחה.
הבקשה למינוי אפוטרופוס יכולה להיות מוגשת לבית המשפט על ידי בן המשפחה המעוניין להתמנות כאפוטרופוס או באמצעות עורך דין ובכפוף לתשלום אגרה .

כיום (2020) יש אלטרנטיבה אשר מחוללת מהפיכה בנושא האפוטרופסות בהליך חדשני שנקרא "ייפוי כוח מתמשך".
 ניתן לקרוא רבות אודות ההליך באתר, אך רק בכדי להמחיש את ההליך במספר מילים מדובר בפעולה משפטית שבה אדם בריא מכתיב מראש את רצונותיו בכל מקרה שיוכל לאבד את היכולת להביע את דעתו, וזאת להבדיל מהגשת בקשה למינוי אפוטרופסות ושנעשית ע"י בית המשפט שיחליט עבור גורלו של האדם, כך שלעומת ייפוי הכוח המתמשך, בזמן הגשת הבקשה לאפוטרופוס לא יכול האדם להביע את רצונו לגבי עתידו.

צוואה 

 – עריכת צוואה מאפשרת לאדם לקבוע מה ייעשה ברכושו אחרי מותו
חוק הירושה מאפשר לכל אדם לערוך את צוואתו

 – ככלל צוואה הנו מסמך המגלם את רצון האדם בלכתו ולכן יהיה זה ראוי כי עם הבנת תפיסה זו, יהיה זה נכו לומר כי כל אדם אשר מעוניין לגלם את רצונו בלכתו יצטרך יערוך עבורו צוואה בהתאם.

מקרים בהם רצוי במיוחד לערוך צוואה

המקרים הבאים מתארים מצבים שבהם ככל הנראה אי עריכת צוואה לא תממש את רצונכם ויתכן כי מי שירש אתכם לאחר 120 לא יעמוד בקנה אחד עם רצונכם:
ידועים בציבור: מומלץ לערוך צוואה כדי למנוע סכסוך אפשרי לגבי מעמד הידוע בציבור הנותר.

פיצול הירושה: מקרים שבהם המוריש מעוניין להוריש חלקים ספציפיים מעיזבונו לקרוביו, לאנשים שאינם קרוביו או לתאגידים, שלא בהתאם להוראות חוק הירושה.

זכויות ברכוש: מקרים שבהם קיים צורך להסדיר זכויות שימוש ברכוש לאחר מותו של המצווה.

בני זוג גרושים או פרודים ומשפחות שבראשן הורה עצמאי (משפחות חד הוריות): חוק הירושה אינו מסדיר את זכויות הירושה במקרים אלה.
זוג מבוגר שאין לו ילדים והוא בגיל שככל הנראה לא יהיו לו ילדים.

זוג שנשוי נישואים שניים ולכל אחד מבני הזוג יש ילדים משלו.
על אף שלעתים לשון חוק הירושה מתיישבת בקנה אחד עם רצונות האדם, חשוב להבין כי אי עריכת צוואה עלולה להביא למצב שבו על שזה אולי נראה כך, בהתעמקות עם סעיפי החוק, רצונותיו לא יתקיימו בהכרח ועל כן יש לבחון בקפידה את התרחישים שיכולים לקרות ולגבש דעה מבוססת ומלומדת הנוגעת לשאלה, האם ישנו צורך בעריכת צוואה ?

למידע נוסף ראו סעיפים 55-18 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 או קראו כתבות בנושא הנ"ל

צוואה הדדית

בשנת 2005 תיקנה הכנסת את חוק הירושה וקבעה בסעיף 8 א’ לחוק, כי בני זוג רשאים לכתוב צוואה הדדיות,
מתוך הסתמכות של צד אחד על צוואתו של הצד השני, אם בשתי צוואות נפרדות ואם בצוואה אחד משותפת.

הרעיון המרכזי בעריכת צוואה הדדית היא היכולת לשמור על הרכוש והזכויות של הצדדים לצוואה. הצדדים מסכמים בינם כיצד יחולק כל רכושם לאחר סוף ימיהם, וכך למעשה הם שומרים על היציבות הכלכלית של בן הזוג שנותר בחיים.

הרציונל שבעריכת צוואה הדדית מבוסס על ההנחה כי הרכוש והזכויות שצברו בני הזוג הם משותפים, ולכן אם צד אחד יוריש את חלקו ברכוש המשותף, הדבר עלול לגרום לירידת ערך של הרכוש עצמו ולפגיעה כלכלית לצד השני.

לדוגמא, כאשר בבעלות בני זוג דירה ורכב, שבהם הם שותפים בחלקים שווים, אם יוריש צד אחד, לאחר מותו, את חלקו בדירה וברכב לילדיו מנישואים קודמים, ואלה ירצו לממש את הירושה, להמירה לכסף ולחלקה בינם, תיאלץ בת הזוג למכור את הדירה והרכב ולתת מחצית לילדי בן זוגה שנפטר. כך עלול להיווצר מצב, שבו סכום הכסף שייוותר בידה לא יספיק לרכישת דירה ורכב חלופי אחרים עבורה, ומשכך מעמדה ובטחונה הכלכלי ייפגעו קשות.

לצד היתרונות בעריכת צוואה הדדית, ראוי לציין כי לצוואה הדדית גם חיסרון בולט: הצד הנותר בחיים יכול לעשות ברכוש שירש מבן הזוג שנפטר כפי רצונו. למשל, למכור את נכסים, לבזבז את הכסף ואף לערוך צוואה חדשה ושונה לגמרי ממה שהסכימו הצדדים (צוואה חדשה תהיה כפופה לס’8 לחוק הירושה המגביל את הצוואה החדשה).

בהסדר ההורשה שנקבע בצוואה הדדית, מביעים בני הזוג רצון משותף באשר לדרך שבה יחולק עיזבונם ולעיתוי העברת העיזבון ליורשיהם. כל זאת על בסיס עקרון ההסתמכות בין בני הזוג.

עקרון ההסתמכות בין בני הזוג הוא עקרון יסוד בצוואה ההדדית, שכן מי מהצדדים שילך לעולמו ראשון, לא יוכל לדעת האם אכן בן הזוג יבצע את מה שהוסכם בין הצדדים בצוואתם. לכן קבע המחוקק כמה מגבלות על בן הזוג שנותר בחיים, במטרה להגן על קיום רצון בן הזוג שנפטר, וכפי שהוסכם בצוואה ההדדית שנעשה על ידם.

במה שונה צוואה הדדית מצוואה רגילה ?

צוואה הדדית, כפי שנרמז משמה, היא צוואה משותפת לשני בני הזוג, שבה מביעים הצדדים התחייבות עתידית להסדר ירושה זהה. מרכיב “ההתחייבות העתידית” הוא מרכיב התקף רק בצוואה הדדית ואילו בצוואה “רגילה” רכיב זה פסול.

צוואה הדדית שונה מצוואה “רגילה”, שכן היא חריג בחוק הירושה. זאת, מפני שאחד העקרונות החשובים ביותר בדיני הירושה הוא עקרון חופש הציווי, עיקרון זה קובע כי צוואה צריכה להיעשות על ידי המצווה בלבד, וכי הוא יכול לשנותה, לבטלה ולכתוב צוואה אחרת בכל זמן שיחפוץ. מנגד, צוואה הדדית כוללת הגבלות שונות על חופש הציווי של הצדדים, הגבלות שקבע המחוקק בחוק הירושה, במטרה למנוע מבן הזוג שנותר בחיים לשנות את הצוואה ההדדית, לאחר מותו של בן הזוג.

יש לציין, שגם בזמן ששני הצדדים עודם בחיים, ראה המחוקק לנכון להגביל את הצדדים מלשנות או לבטל את הצוואה ההדדית, בלי להודיע על כך לצד השני. נוסף לכך, צוואה הדדית נעשית על ידי שני בני הזוג יחד, תוך הסכמות משותפות, וזאת בשונה מצוואה “רגילה”, שבה אסור לאף אדם, למעט המצווה, לערוך את צוואתו, ואסור שמי שייהנה מהצוואה יהיה שותף לעריכתה.

צוואה הדדית היא בעצם מעין חוזה בין בני זוג, חוזה המאחד שתי צוואות זהות, המושתת על הסתמכות הצדדים, ובו מתחייבים הצדדים להגן על האינטרסים של מי מבני הזוג שנותר בחיים, ובו בזמן לדאוג כי מתווה הירושה שנקבע בצוואה אכן ייצא לפועל

צוואה הדדית היא צוואה מורכבת יותר מצוואה “רגילה”, ומשכך דאג המחוקק להגביל את חופש הפעולה בעריכת שינויים בסעיפיה, ביטול הצוואה או חזרה ממנה. לכל אלה נקבע מנגנון פעולה בסעיף 8 א’ לחוק הירושה.

יש לזכור כי הגבלת חופש הציווי של עורכי צוואה חורג מעקרון העל בדיני הירושה – עקרון חופש הציווי, אך אינטרס הציבור שבהבטחת קיום הצוואה הדדית, לאחר מות אחד הצדדים, אילץ את המחוקק לעגן את החריגה בחקיקה – בתיקון לחוק הירושה.

ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18) המבין את משמעותו של ייפוי הכוח ותוצאותיו, לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו, למשל עקב מחלת זקנה (כמו דמנציה), מוגבלות נפשית, מצב שבו אדם איבד יכולת תפקודית עקב ת.דרכים וכיו"ב.

ייפוי הכוח המתמשך הינה מעיין "צוואה בחיים שבה היא מאפשרת לאדם להפקיד מראש את קבלת ההחלטות בעניינו בידי אדם אחד או יותר שהוא סומך עליהם (מיופה כוח). ייפוי כוח מתמשך יכול להיות בעניינים אישיים, רפואיים ובענייני רכוש, בכולם או בחלקם. כניסתו לתוקף של ייפוי הכוח רלוונטית רק לתחומים שצוינו בו במפורש על ידי הממנה:

ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים מתייחס לרווחתו האישית של האדם, לצרכיו היומיומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים. עניינים אישיים עשויים לכלול גם עניינים רפואיים, אך ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך שמתייחס לעניינים הבריאותיים בלבד. ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.

האדם שעורך את ייפוי הכוח יכול לקבוע באופן כללי כי מיופה הכוח הוא האדם המוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות, ולהשאיר למיופה הכוח את שיקול הדעת לגבי תוכן ההחלטות, או שהוא יכול לפרט מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים, וזאת באמצעות קביעת "הנחיות מקדימות".

חוק החולה הנוטה למות 

חוק החולה הנוטה למות כולל את הזכאות לדרוש טיפול רפואי, להימנע מקבלת טיפול רפואי ולהפסיק מתן טיפול רפואי שכבר החל. ייחודו של החוק בכך שהוא מאפשר לאדם להימנע, בהתאם לרצונו, מטיפול רפואי מאריך חיים (כגון: טיפולים כימותרפיים, ניתוחים, חיבור למכונת הנשמה והזנה מלאכותית) ולתת הוראות אלה מראש, למקרה שבו לא יהיה מסוגל להביע את התנגדותו לטיפול לכשיהיה בערוב ימיו.

החוק אינו מותיר חופש בחירה מוחלט לחולה להימנע מכל הטיפולים הרפואיים מאריכי החיים אלא קובע מסגרת המבחינה בין 3 מצבים של חולים:

במקרה של חולה שאינו נוטה למות וההערכה היא שיחיה יותר מ-6 חודשים, החוק אינו מאפשר להימנע מטיפולים רפואיים מצילי חיים.

במקרה של חולה הנוטה למות, כאשר ההערכה היא שלא יחיה יותר מ-6 חודשים, והחולה אינו רוצה שחייו יוארכו, החוק מתיר מניעת טיפולים רפואיים מאריכי חיים, אך מחייב לתת לחולה טיפולים נלווים כמו הזנה מלאכותית, תרופות וטיפולים מקלים וטיפול במחלות נלוות.

במקרה של חולה סופני שההערכה היא שלא יחיה יותר משבועיים, כאשר החולה סובל סבל משמעותי ונקבע לגביו כי הוא אינו רוצה שחייו יוארכו, החוק מחייב שלא לתת לו גם טיפולים נלווים.

מתן טיפול מקל: החוק קובע כי יש לעשות ככל הניתן כדי להקל על כאבו וסבלו של חולה הנוטה למות, באמצעים הכוללים תרופות, משככי כאבים או באמצעים פסיכולוגיים, סיעודיים וסביבתיים, בכפוף לרצון החולה.

נכון להיום (2020) חוק החולה הנוטה למות הינו הליך נפרד מהליך ייפוי הכוח המתמשך ויש לערוך אותו בנפרד.

לקבלת טופס ליווי בהגשת הבקשה

פופים”.  

ירושה

חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים על פי דין, במקרים של היעדר צוואה. היורשים יכולים להיות קרוביו של הנפטר, אך אם אין לנפטר יורשים, עיזבונו מועבר לידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.

מהי ירושה?

ירושה היא, על פי חוק הירושה התשכ"ה- 1965, נסובה בעיקרה סביב העברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין.

אם המנוח הותיר אחריו צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי צוואה, היורשים הם האנשים, הגופים והישויות המשפטיות המופיעים בצוואה, וחלוקת העיזבון מתבצעת על פי החלוקה בצוואה.

במקרה שאין צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי דין, והיורשים הם קרוביו של הנפטר, על פי מפתח קבוע בחוק, או המדינה, באמצעות האפוטרופוס הכללי, אם לנפטר לא היו קרובים הזכאים לרשת אותו על פי החוק הינם גופי המדינה.

כדי לחלק את עזבונו של הנפטר בירושה על פי דין יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, לפי הסמכות המקומית: מקום מושבו של המוריש, ואם לא היה בישראל לפי מקום הימצא נכס מנכסי העזבון או לאחד מבתי הדין הרבניים.

קופות גמל וביטוחי מנהלים: אלה אינם נחשבים לחלק מעיזבונו של הנפטר, ויורש אותם אוטומטית המוטב המופיע ברישומים. כל מקרה אחר יש לציין במפורש בגוף הצוואה.

הסכם ממון

הסכם ממון הנו אחד ההסכמים החשובים ביותר עליהם יחתמו בני הזוג שכן הוא יקבע את עתידם הכלכלי של בני הזוג.
הסכם ממון הנו הסכם שנערך בין בני זוג ומתייחס לאופן שבו יתחלק רכושם במקרה של פירוד, גירושין או פטירה (בהנחה שאין צוואה).
ניתן לערוך הסכם ממון הן לפני הנישואין והן במהלך הנישואין.
מטרת עריכת ההסכם הנה לתת לשני הצדדים שקט נפשי כאשר כל אחד מהם יודע מה צפוי לו מבחינת כלכלית במקרה של פקיעת הנישואין או הקשר.

הסכם ממון חשוב לשני הצדדים כאשר מצד אחד הוא מגן על הצד החלש של יותר חסר כל ומצד שני מגן על בעל הרכוש שנצבר לפני הנישואין.
התייעצות עם עו"ד או איש מקצוע הבקיא ומנוסה בעריכת הסכמים מסוג זה תעזור לבני הזוג לפתור סוגיות שעל אף חשיבותם, לעתים יכולות להוציא אותם מאזור הנוחות .

חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג (1973), הינו החוק המסדיר את היחסים הרכושיים שיחולו בין בני זוג במקרה של גירושין או פטירה.

הסכם ממון הנו הדרך היחידה להסדיר את חלוקת הרכוש באופן שונה מזה הקבוע בחוק במקרה של פקיעת הנישואין. ההסכם הנו הסכם צופה פני עתיד ולמעשה לא אמורה להיות לו משמעות אלא במצב של פקיעת הנישואין.

על פי החוק, הסכמי ממון חייבים להיעשות בכתב וחייבים לקבל אישור של בית משפט או של בית דין רבני. אבל, אם ההסכם נעשה על ידי בני זוג לפני הנישואין – ניתן לאשר אותו גם אצל נוטריון ללא צורך לפנות לערכאות שיפוטיות. על כן, לא די בכך ולא מומלץ שהצדדים יסתפקו בניסוח הסכם בעצמם.

מדובר במסמך בעל חשיבות מרחיקת לכת שעשוי להשפיע על גורל הצדדים השפעה מכרעת שנים רבות לאחר עריכתו. הרוח השוררת בין בני הזוג בזמן עריכת ההסכם לא בהכרח תשרור בעוד שנים, ואם חו"ח יעלו הנישואין על שירטון, על אחת כמה וכמה יקשה על הצדדים ליישב ברוח טובה את המחלוקות הרכושניות ביניהם, מחלוקות שבסופו של דבר יוכלו לפגוע בדרך כזו או אחרת ביקרים להם מכל – הילדים שלהם.
השאיפה והרצון של בני הזוג הוא לא "לנענע את הסירה" אלא להגיע להסכם מאוזן ומכובד שיהיה מקובל על כל הצדדים ואשר יגן על האינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים מתוך הבנה והדדיות, הן על הצד בעל הממון והן זה שנכנס לקשר הזוגי עם פחות נכסים.

פסיקת בתי המשפט הרחיבה את תכולת הכללים הנ"ל גם על בני זוג שאינם נשואים וכן על בני זוג חד מיניים. כאשר רכוש שנצבר במהלך הקשר נחשב כרכוש משותף ורכוש שנצבר לפני הקשר אינו משותף.

לצד לשון החוק מצויה גם פסיקת בתי המשפט אשר לא פעם נותנת פרשנות ללשון החוק, ואף מרחיבה את לשון החוק כאשר בית המשפט קובע מה הייתה כוונת הצדדים במהלך חייהם המשותפים והאם התכוונו לכך שרכושם יהא משותף או לא.

על מנת שבני זוג לא יהיו נתונים לפרשנות של בתי המשפט אשר יחליט עבורם מה הייתה כוונתם במהלך נישואיהם, מומלץ בחום לערוך הסכם ממון שבו יביעו בני הזוג את כוונותיהם לגביי האופן שבו יחולק רכושם במקרה של פקיעת הקשר.

יתרונותיו של הסכם ממון טרום נישואין

בנוסף לעובדה כי עריכת הסכם ממון מבטיחה במידת מה כי בן הזוג לא נישא מסיבות כלכליות, הסכם ממון מבטיח כי צד שלקח חלק פעיל במערכת הזוגית, גם אם לאו דווקא בחלק הכלכלי, ואשר הנכסים המשותפים לא נרשמו על שמו ואין לו בהכרח שליטה עליהם, לא ייצא מן המערכת הזוגית ללא חלק הוגן בזכויות המשותפות, שהרי איש לא היה מעוניין להקדיש חלק משמעותי מחייו למערכת זוגית ממנה יצא ללא רכוש וזכויות. הסכם טרום נישואין מפיג אף חשש זה.

יתרון נוסף הגלום בהסכם הממון הינו ביכולתו למנוע סחיטה של אחד מבני הזוג את האחר. לא אחת, כאשר הנישואין עולים על שרטון, ישנו צד שמעוניין יותר להתגרש וצד המעוניין בכך פחות. בהיעדרו של הסכם ממון, הצד המעוניין להתגרש עשוי יהיה לוותר על רבות מזכויותיו על מנת לזכות בחירותו. במידה וקיים הסכם טרום נישואין , ניתן במידת הצורך, לכפות את ביצועו ואת תנאיו הרכושיים והצד שאינו חפץ בגירושין לא יוכל להציב תנאים סחטניים ולדרוש יותר ממה שהוסכם.

חשיבותם של הסכמי ממון להורים בנישואים שניים

הורה הנישא מחדש אשר יחתום עם בן זוגו על הסכם ממון   יבטיח את חלקם של ילדיו ברכוש (ויערוך במקביל גם צוואה). הדבר עשוי אף להפחית מתחים ולהיטיב את היחסים בינם לבין בן הזוג החדש בכך שימנע חשדנות מיותרת. לעומת זאת, בהעדר הסכם טרום נישואין וצוואה, בן הזוג החדש יירש חלק מן הרכוש, וחשש מפני כך עלול לגרום למצב שבו הילדים מהנישואין הראשונים לא יזכו לתמיכה הכלכלית ללא עריכת הסכם ממון ע"י ההורה.

חשוב מאוד להבין כי הסכם ממון אינו צוואה. הסכם ממון דן ברכוש שצבר כל אחד מבני הזוג בחייו. התחייבות בהסכם להוריש באופן מסוים עלולה להיות בטלה שכן חוק הירושה קובע מפורשות כי ההתחייבות להוריש באופן מסוים בטלה ומבוטלת. לכן, הדרך המומלצת היא לערוך לצד הסכם ממון גם צוואה. בצוואה יקבע המוריש מה ייעשה ברכושו (בחלקו ברכוש) לאחר פטירתו.

הסכם חיים משותפים

הסכם חיים משותפים ידועים בציבור שאין בכוונתם להינשא יכולים לערוך הסכם לחיים משותפים המתייחס לזכויות הרכושיות של כל אחד מהם.
בהסכם זה, בדומה להסכם ממון מסדירים הצדדים את אופן החיים המשותפים וכן את דרך הפירוד (במידה ויהיה), חלוקת הרכוש המשותף וחלוקת הרכוש שנצבר בהיותם ידועים בציבור, תשלום מזונות (במידת הצורך) ועוד. הסכם זה, להבדיל מהסכם בין בני זוג נשואים, אינו כפוף לאישור של כל גוף מוסמך.

זוגות החיים במסגרת זוגית מבלי להינשא מסדירים את ניהול הקשר הזוגי, הורות וניהול משק בית משותף במסגרת של הסכם חיים משותפים עליו הם חותמים בנוכחות עורך דין. הסכם חיים משותפים מתאים לזוגות המוגדים כידועים בציבור ולכאלו המנהלים חיים משותפים ללא מעמד של ידועים בציבור.

חשוב לדעת, הסכם חיים משותפים הוא מסמך עם תוקף משפטי, מיד לאחר החתימה של שני הצדדים על המסמך הוא הופך למסמך עם תוקף משפטי מחייב לכל דבר. נציין כי הסכם חיים משותפים הוא אינו הסכם ממון. במקרים בהם ההסכם מתייחס גם לילדים משותפים לבני הזוג, תשלום מזונות או הסדרי ראייה יש לאשר את ההסכם מול בית המשפט לדיני משפחה.

מה כולל הסכם חיים משותפים?

תחילה ישמש ההסכם להכרה בזוגיות, שני בני הזוג מתבקשים להצהיר על עצמם כמנהלים חיים משותפים, משק בית משותף ושותפים לתא משפחתי. השלב הבא יהיה דיון בענייני רכוש, עריכת הסכם חיים משותפים חשובה מאוד בעבור זוגות לא נשואים, ללא ההסכם ישנה עמימות בהגדרת רכוש משותף לשני בני הזוג. בהסכם נקבע מהו הרכוש הנפרד של בני הזוג ומהו הרכוש המשותף, במקרה של פרידה רק הרכוש המשותף יחולק בין בני הזוג על פי ההסכם.

בתוך ההסכם תהיה התייחסות גם לחובות נפרדים וחובות משותפים של שני בני הזוג. הסכם חיים משותפים מתייחס למקרים של פרידה ולמקרים של המשך זוגיות בריאה ומשותפת. בתוך ההסכם נכללת גם הסכמת שני הצדדים לניהול משק בית משותף תוך קביעת התנאים, חלוקת העול הכספי, פתיחת חשבון בנק משותף, זכויות בדירת המגורים. אם יש לבני הזוג ילדים משותפים מתאפשר להם לשלב את  נושא גידולם ולהכניסו  להסכם החיים המשותפים.

הסכם ממון ידועים בציבור

חזקת השיתוף הינה חזקה משפטית הנהוגה על ידי בתי המשפט בארץ והיא חלה על כל הזוגות אשר נישאו עד ליום 1 לינואר 1974. על פי חזקת השיתוף, לזוגות שאין בינם הסכם ממון בין ידועים בציבור או נשואים, כל הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך חייהם המשותפים הינו משותף לשניהם. אך ורק במידה וקיימת ראיה חותכת לכוונתם של הצדדים להפריד את נכסיהם, יוכל מי מבני הזוג לטעון לזכות בלעדית בנכס מסוים. אולם, הנטל להוכחת הטענה הינו כבד מאוד.
חזקת השיתוף נוגעת לכל נכס, רכוש, זכות סוציאלית או זכות בעסק שנצברו על ידי בני הזוג כל עוד גרו תחת קורת גג אחת ושמרו על מינימום של חיי שיתוף.

בתי המשפט בארץ הכירו בכך שהלכת השיתוף יכולה לחול גם על בני זוג שאינם נשואים – כי אם ידועים בציבור. על מנת שבני זוג ייחשבו לידועים בציבור, צריכים להתקיים שני תנאים: האחד, כי בני הזוג מקיימים חיי משפחה והשני כי הם מנהלים משק בית משותף. ההבדל העיקרי בכל הנוגע להחלת חזקת השיתוף בין בני זוג נשואים לבין ידועים בציבור נעוץ ב"נטל ההוכחה".

ההבדל בין זוג נשוי לידועים בציבור

כאשר מדובר בזוג נשוי קיימת חזקה (שהינה כמעט בלתי אפשרית לסתירה) כי הייתה בין הצדדים כוונת שיתוף ברכוש. בכל אותם מקרים יקבע בית המשפט כי הרכוש הינו משותף בלא כל קשר לשאלה על שם מי הוא רשום, ומכאן כי דירת הצדדים, חסכונות כספיים וזכויות סוציאליות הרשומים על שם אחד הצדדים שייכים לשני הצדדים במשותף ובמידה שווה.

כלומר: בשעה שמדובר בבני זוג נשואים, יניחו בתי המשפט כי לצדדים הייתה כוונת שיתוף, ומכאן, כי כל הרכוש שייך לשני הצדדים שווה בשווה. אך כאשר אין מדובר על זוג נשוי וכאשר הסכם ממון בין ידועים בציבור אינו קיים, הנחת היסוד תהיה כי לצדדים לא הייתה כוונה ליצור שיתוף בנכסים, וסביר יותר להניח כי חלוקת הרכוש בזמן פירוד באמצעות בית המשפט תהיה על פי הרישום בלבד .הנטל להוכחת כוונה ליצירת שיתוף בנכסים ירבוץ על בן הזוג הטוען לשיתוף, ואין המדובר בנטל קל.

כלומר במקרה של ידועים בציבור, שלא ערכו הסכם מתאים, עלול להיווצר מצב בו צד אשר לקח חלק שווה בזוגיות ובצבירת הנכסים, ימצא עצמו עם סיום המערכת הזוגית, ללא כל זכות רכושית, רק משום שהזכויות נרשמו על שם בן הזוג האחר.

מכאן, חשיבותו של הסכם ממון בין ידועים בציבור, מתוך הכרה הדדית בכך שתרומה שווה למערכת היחסים הזוגית, אך טבעי כי תגרור עימה גם חלוקה שווה של הזכויות הרכושיות שנצברו במהלך ההתנהלות הזוגית וששני בני הזוג תרמו לה משמעותית.

חשיבות הייעוץ המשפטי בדיני משפחה

הגידולים המשמעותיים שחלו בחוק בשנים האחרונות (תיקון 18 לחוק) בנוסף לעליה באחוזי הגירושין וריבוי קיומן של משפחות שבראשן הורה עצמאי, הוביל אף לגידול מבקשי הסיוע המשפטי בתחום זה.

דיני המשפחה הנו תחום רחב ומורכב ועל כן נדרש ידע, ניסיון והתמקצעות ספציפית מעוה"ד העוסק בו ומתמחה בו. מורכבותו נובעת מעצם היותו תחום משפטי המלווה בין היתר באמוציות, משברים נפשיים, כלכליים ועוד, אותם חווים הצדדים בעת הסכסוך ולעתים, במודע או שלא במודע, משפיעים על אופן קבלת ההחלטות. כמו כן, ההליכים המשפטיים במקרים רבים מתמשכים ומתארכים, ולעתים אף מתעוררים לחיים גם לאחר שהצדדים היו בטוחים שהגיעו לסיומם.
ענייני משפחה" כוללים מגוון נושאים עליהם ניתן לקרוא באתר תחת הכותרת שירותים ותחומי טיפול.
אופן קבלת הסיוע המשפטי בתחום המעמד האישי והשירות הניתן בו:
הזכאות לקבלת סיוע משפטי בתחום דיני המשפחה אינה מותנית בתנאים וניתן לפנות באמצעות תיבת צור קשר הממוקמת בתחתית העמוד. :
המבקש לקבל סיוע משפטי, יקבל במסגרת השירות בין היתר: ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי בהליכים הרלבנטיים, עריכת הסכמי שלום בית, הסכמי ממון וכד' ואישורם בבית המשפט וכן ייפוי כוח מתמשך, בקשות למינוי אפוטרופוס, עריכת צוואות ועוד.

 עורך דין שוני ימין העומד בראש המשרד משמש שיושב ראש מחוז דרום לייפוי כוח מתמשך.

הקליקו לקבלת מידע נוסף ובקשה למתן הרצאות בתחום

ימין משרד עו"ד הינו משרד עו”ד דיני מקרקעין בעל ניסיון נרחב בשירותים משפטיים בתחום דיני המשפחה, אשר עוסק בין היתר: בתחומים הבאים: 

  • ייפוי כוח מתמשך
  • אפוטרופסות 
  • צוואת יחיד
  • צוואה הדדית
  • צו ירושה 
  • חוק החולה הנוטה למות
  • סכסוכי ירושה
  • גישור
  • שחרור נכסים מהאפוטרופוס הכללי
  • נישואים אזרחיים
  • הסכם ממון
  • הסכם חיים משותפים
  • תביעות אזרחיות במשפחה  
  • ידועים בציבור
  • חלוקת רכוש
  • מסמך הבעת רצון
  • פירוק שיתוף 
  • ירושה בארצות הברית
  • ירושה בצרפת
  • ניהול עיזבונות
  • רישום דירת ירושה בטאבו
  • חוב מזונות 
  • הורות משותפת
  • גירושין

ליצירת קשר עם עורך דין בנושא דיני משפחה

יש לך שאלה?

במידה ולא נמצאה תשובה לשאלתכם, ניתן להפנות שאלה באמצעות תיבת צור קשר

 

המידע באתר אינו מהווה תחליף למתן חוות דעת ספציפית, אף כי נעשו מאמצים להקפיד על דיוק המידע נכון למועד פרסום המאמר, ימין משרד עו"ד איננו אחראי לכל שימוש בו אשר מחייב בדיקה או קבלת ייעוץ על בסיס מקצועי. לקבלת ייעוץ ע"י עורך דין ממשרדינו ככל שיידרש וללא התחייבות, ניתן לפנות באמצעות תיבת מילוי פרטים \ עמוד "צור קשר"

למידע נוסף אודות ימין משרד עורכי דין ניתן לקרוא אודות המשרד בעמוד המיועד

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
גלילה לראש העמוד