רוב ההורים עסוקים באופן טבעי ביומיום שכולל בין היתר: טיפולים, מסגרות, החלטות קטנות וגדולות, ודאגה מתמדת לעתיד ילדיהם, אך כידוע הורות אינה מסתכמת בטיפול השוטף בלבד, אלא גם ביכולת לתכנן קדימה ולצפות תרחישים מורכבים. מסמך "הבעת רצון" לא נולד לא הפחד שמה יקרה משהו (בתקווה שלא) אלא מתוך ההבנה שיש מצבים לא צפויים שבהם נדרש קול ברור, יציב ומנחה – כזה שישקף את רצון ההורה ויגן על טובת הילד גם כשהוא אינו יכול לעשות זאת בעצמו.

• כאשר האחריות כולה מונחת על כתפיו של הורה אחד
  

  החשיבות בעריכת מסמך הבעת רצון מתחדדת במיוחד במשפחות שבהן יש הורה יחידני של ילד עם צרכים מיוחדים. במצבים אלה ההורה מהווה לא רק דמות הורית, אלא גם גורם טיפולי, ניהולי ומקבל ההחלטות הבלעדי בכל הנוגע לחייו של הילד.
  במקרה של פטירה או במצב של חוסר כשירות זמנית או קבועה של ההורה אין וודאות או הוראות מקדימות שימשיכו את הטיפול בילד על פי רצון ההורה.

  במצב המתואר בו ישנו הורה יחידני המטפל בילד עם צרכים מיוחדים עריכת מסמך הבעת רצון תהיה לעתים בעלת חשיבות מוגברת, וזאת ע"י מתן הוראות מסודרות למחליפים – הוראות המוכרות למוסדות ולבנקים ויאפשרו מעבר "חלק" עד כמה שאפשר במקרה לא צפוי.

• ומה המצב המשפטי במשפחות עם שני הורים ?

  גם במשפחות שבהן יש שני הורים פעילים ומתפקדים, כאשר מדובר בילד עם צרכים מיוחדים מסמך "הבעת רצון" הוא כלי משפטי חיוני וזאת למרות שבחלק גדול מן המקרים שני ההורים משמשים כאפוטרופוסים לילדיהם.

  המציאות מלמדת כי טיפול בילד עם צרכים מיוחדים אינו מסתכם בהחלטות פורמליות, אלא נשען על היכרות יומיומית עמוקה, שגרה טיפולית מורכבת, והבנה מדויקת של צרכיו הייחודיים של הילד.

  מסמך הבעת רצון מאפשר להורים לעגן מראש מנגנון נכון ומדורג: ההורה השני נבחר כאפוטרופוס ומטפל ראשי, ולצידו או אחריו "בתור" ניתן לקבוע מי יהיו הילדים הבגירים או בני המשפחה הקרובים שישמשו כאפוטרופוסים מחליפים או מסייעים ביחד עם ההורה בעת הצורך – כך נוצר מערך תמיכה משפחתי מתוכנן מראש, המבטיח שגם אם אחד ההורים אינו יוכלו עוד לשאת באחריות, הילד לא יישאר תלוי בהחלטות מאולתרות או בהתערבות חיצונית, אלא ימשיך לקבל טיפול רציף, יציב ומותאם באמצעות ההורה הנוסף, ובסיוע האנשים שמכירים אותו באמת.

  מעבר לכך, מסמך "הבעת רצון" יוכל במידת הצורך לצמצם במקרים מסוימים חיכוך מיותר עם גורמים חיצוניים כמו רשויות רווחה, מערכות טיפול ובני משפחה אחרים, וזאת משום שהוא מציג תמונה ברורה, מוסכמת ומנומקת. כאשר רצון ההורים, חתום ומעוגן משפטית, נמנעים מאבקי סמכות, פרשנויות סותרות ולחצים שמופעלים דווקא ברגעים שבהם המשפחה פגיעה ביותר.

• מה יקרה אם לא ערכתם מסמך הבעת רצון או צוואה? ואיזה ערך המסמך נותן בעצם ?

  כאשר הורה אינו עורך מסמך "הבעת רצון", הוא למעשה משאיר שאלה מהותית פתוחה – מי יידע באמת להמשיך ולטפל בילד באותו האופן שהוא טיפל ?

  גם במשפחות שבהן יש שני הורים, היעדר מסמך הבעת רצון עלול במקרים מסוימים ליצור חלל רגשי וניהולי דווקא בשעת משבר. ההורה שנותר נדרש להתמודד בו־זמנית עם אובדן, עומס רגשי ואחריות כבדה, וכל זאת מבלי שתהיה בידיו מפה ברורה שהותיר ההורה השני לגבי דרך הטיפול, סדרי העדיפויות והצרכים הייחודיים של הילד. במציאות כזו, החלטות מתקבלות לעיתים מתוך לחץ, עייפות וחוסר ודאות, ולא תמיד מתוך אותה ראייה שקטה ומעמיקה שהייתה קיימת קודם לכן.

  כאשר אין מסמך הבעת רצון, גם המשפחה הקרובה נותרת לא פעם ללא הכוונה. כל אחד רוצה בטובת הילד, אך לא תמיד יודע מה נכון עבורו, מה חשוב יותר, ואילו שיקולים צריכים להוביל את הדרך. דווקא במקום שבו נדרשת יציבות, עלולה להיווצר תחושת בלבול ולעיתים אף מתחים שקטים סביב שאלות מהותיות של טיפול, חינוך ושגרה.

  מסמך "הבעת רצון" נועד למנוע את הרגע הזה. הוא מאפשר להורים להשאיר אחריהם לא רק הוראות, אלא נוכחות. לא רק החלטות משפטיות, אלא המשכיות של אהבה, דאגה וראייה עמוקה של הילד. זהו מסמך שמבקש לומר: "גם אם לא אוכל להיות שם, הדרך כבר נסללה, והילד לא יישאר לבד מול אי הוודאות."

• הפעולות העיקריות שעבורם כדאי לערוך מסמך "הבעת" רצון מסתכמות ב-3 סיבות :

  א) ליצור וודאות – כדי לשמר את צורת הטיפול הנוכחי בילד, חשוב לעגן את הרצונות ושיטות הפעולה. מסמך הבעת רצון הינו למעשה מסמך משפטי המחייב את הגופים השונים, בנוסף לאדם הנבחר למטפל כמחליף במידת הצורך וכך להמשיך את דרך ההתנהלות כפי שהיא על פי רצון ההורה. 

  ב) למנוע בירוקרטיה – מסמך "הבעת רצון" למעשה מייצר וודאות לגבי אפוטרופוס עתידי שיתמנה, בנוסף להוראות עם תוקף מחייב שירשמו במסמך עצמו. על ידי בחירת זהות האפוטרופוסים ומתן הוראות מקדימות במסמך, בית המשפט ימנע מלהתערב בעניינים אלו ויאפשר את מימוש הרצונות הכתובים במסמך.

  ג) לבחור את המתאימים ביותר – רצון ההורה\אפוטרופסות בנוגע למי יהיה המחליף\המחליפים שלו בהמשך הטיפול בילד הינו הכרחי על מנת להבטיח את הטיפול הנכון ביותר מנוקדת מבטו של ההורה, וכך למעשה מונעת את חוסר הוודאות בשאלה מי יחליף את ההורה במקרה של חוסר כשירות מצדו להמשיך ולטפל.