משפטי - תביעת לשון הרע
משפטי - תביעת לשון הרע
פגעו בשמך הטוב? כנראה שמישהו הולך לשלם על זה, ובגדול
- עדכני לתאריך 01-01-2024
- מאת: עורך דין שוני ימין
- זמן קריאה: 4 דקות
פגיעה בשמו הטוב של אדם מאפשרת קבלת פיצוי כספי מקסימלי שינוע בין 70,000- 120,000 ₪ או יותר (תלוי במס' הפגיעות). תביעות מסוג לשון הרע הולכות וצוברות פופולאריות בשנים האחרונות וזאת בעיקר בגלל חופש הביטוי המוגבר שמתאפשר דרך הרשתות החברתיות – רבים מאלו שיאפשרו לעצמם להתבטא בצורה פוגענית כלפי האחר, למעשה מאפשרים במילותיהם בלבד – הגשת תביעה נגדם עקב התבטאויות פוגעניות.
תופעה נפוצה (ומצערת) היא בה אדם מרשה לעצמו להתבטא ולהתנהג באופן שפוגע בשמו הטוב של האחר וע"י כך לעשות לו סוג של "משפט ציבורי" – וזאת מבלי לאפשר לו להגן על עצמו (!)
גם כאשר האמירות הפוגעניות אינן נכונות ושקריות, יהיה קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור והמודעה כבר הופצה בקרב עשרות אנשים (ובמקרה הגרוע גם מאות ואלפים) וזאת אפילו אם הוא הוסר או נמחק ע"י המפרסם. בכתבה שלפניכם נציין את שכר טרחת עורך הדין בתביעות אלו, נסביר על סוגיות הפיצוי בנוסף לכלים שיעזרו לכם להבין האם במקרה שלכם ישנה פגיעה בשמכם הטוב ?
פגעו בשמך הטוב? כנראה שמישהו הולך לשלם על זה, ובגדול
- עדכני לתאריך 01-02-2024
- מאת: עורך דין שוני ימין
- זמן קריאה: 4 דקות
שתף כתבה:
פגיעה בשמו הטוב של אדם מאפשרת קבלת פיצוי כספי מקסימלי שינוע בין 70,000- 120,000 ₪ או יותר (תלוי במס' הפגיעות). תביעות מסוג לשון הרע הולכות וצוברות פופולאריות בשנים האחרונות וזאת בעיקר בגלל חופש הביטוי המוגבר שקורה דרך הרשתות החברתיות – רבים מאלו שיאפשרו לעצמם להתבטא בצורה פוגענית כלפי האחר, למעשה מאפשרים במילותיהם בלבד – הגשת תביעה נגדם עקב התבטאויות פוגעניות.
תופעה נפוצה (ומצערת) היא בה אדם מרשה לעצמו להתבטא ולהתנהג באופן שפוגע בשמו הטוב של האחר וע"י כך לעשות לו סוג של "משפט ציבורי" – וזאת מבלי לאפשר לו להגן על עצמו (!)
גם כאשר האמירות הפוגעניות אינן נכונות ושקריות, יהיה קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור והפרסום הפוגעני כבר הופץ בקרב עשרות אנשים (ובמקרה הגרוע גם מאות ואלפים) וזאת אפילו אם הוא הוסר או נמחק ע"י המפרסם. בכתבה שלפניכם נציין את שכר טרחת עורך הדין בתביעות אלו, נסביר על סוגיות הפיצוי בנוסף לכלים שיעזרו לכם להבין האם במקרה שלכם ישנה פגיעה בשמכם הטוב ?
״ פגיעה בשמו הטוב של אדם לעתים גרועה יותר מאלף מחטים ״
״ פגיעה בשמו הטוב של אדם לעתים גרועה יותר מאלף מחטים ״
פתח דבר - אז מהי הוצאת לשון הרע ומתי ניתן להגיש תביעת לשון הרע?
סיכוייה של תביעת לשון הרע תלויה בשלושה גורמים מרכזיים:
- הגורם הראשון – אפיון האמירה\ההתנהגות הפוגענית : לפני הכול, נסו לחשוב בעצמכם עד כמה חמורים הדברים שנאמרו במישורים הבאים:
א. כיצד האמירה פוגעת בכם ברמה האישית – ישנם משתנים רבים שיש לקחת בחשבון כמו ע"י מי נאמרו הדברים ובאיזה הקשר הם נאמרו, לדוגמא: אם נאמר על אדם שהוא "שמן" – במידה והאמירה נעשתה כלפי אדם "רזה" עוצמת הפגיעה פוחתת (הסבר: נאמר לאדם שהוא שמן אך למעשה הוא רזה), לעומת זאת אם האמירה נעשתה ע"י מאמן חדר כושר שמבקש לאמץ אידיאל שלילי (איך לא להיראות) עבור אדם שמן (באמת) – כאן עוצמת הפגיעה יכולה חזקה ותוכל להוות עילה מוצדקת לתביעת לשון הרע.
ב. כיצד האמירה עלולה להיתפס ברמה הציבורית (מבחינת חומרת המילים\ההתנהגויות) – עליכם לדמיין לרגע כיצד החברה הייתה מתייחסת לפגיעה בכם, האם לדעתכם היא הייתה ראויה לגינוי ? במידה והתשובה חיובית ייתכן ויש לכם אפשרות לתבוע\לדרוש פיצויים.
ג. מהו "אופי" האמירה – האם מדובר באמירה המוצגת כעובדה בשטח ו\או כמידע שנבדק על ידי המפרסם, או שבכלל מדובר בדעה של אותו אדם, והיא אף הוצגה ככזו, היכולת לאבחן את האמירה תסייע בגיבוש המסקנות באשר לסיכויי התביעה \ ההגנה (ראה הסבר בהמשך).
- הגורם השני– נושא הנזק: על אף שאין חובת הוכחת נזק, חשוב לשאול את עצמכם האם נגרם נזק כלכלי (מעבר לכעס ותחושת ההשפלה) בפגיעה בכם ואם אכן נגרם, מהו היקפו של הנזק, ומהי חומרתו. היכולת להציג נזק כלכלי תשרת את הצד הנפגע ותחזק את טענותיו הן במישור של הוכחת הפגיעה בשמו הטוב (נזקים כלכליים מעידים על פגיעה בתדמית הציבורית – ראה גורם ראשון – סעיף ב') והן ע"י התחשבות בית המשפט בנזקים הכלכליים בנוסף לפגיעה בשם הטוב, ומתן פיצויי נוסף המגלם הנזקים הכלכליים האלו – כאמור, אין חובה להציג נזק כלכלי אך במידה וישנו כזה רצוי להציגו.
- הגורם השלישי– הנסיבות של הפרסום : רשמו בפניכם וענו על השאלות הבאות – א) מה הוביל לפרסום הפוגעני עצמו, ב) מי האדם שפרסם, ומה הייתה התנהגותו של אותו אדם לאחר הפרסום – שאלות אלו יהיו רלוונטיות באשר לעצם עניין הטלת האחריות וגם לגובה הפיצוי שיוטל נגד הצד הפוגע, ככל שהפרסום הפוגעני אינו מתיישב עם המציאות וככל שהאדם המפרסם נחשב לאדם בעל תפקיד או עמדה המצריכה ממנו קבלת אחריות כך תשתנה בהתאם עוצמת הפגיעה וסכום הפיצוי הכספי. במסגרת בקשה לקבל ייעוץ ראשוני, תקבלו דוגמאות לפסק דין (זכיה ב-142,612 ש"ח) דוגמא לכתב הגנה, ודוגמא לכתב תביעה.
במה תלויה הצלחתה או כישלונה של תביעת לשון הרע
חופש הביטוי בישראל מאפשר לכל אחד מאתנו לומר את אשר על ליבו, בכל דרך בה הוא רואה לנכון, אך במקרים בו אמירותיו של אדם אחד פוגעות באחר, חוק איסור לשון הרע מאפשר לאותו אדם שנפגע לתבוע את האחר בגין פגיעה בשמו ובכבודו.
הצלחתה של תביעת לשון הרע, תלויה במס' גורמים:
- א. מה בעצם נאמר ובאיזה הקשר ?
- ב. מי האדם שאמר\כתב את הדברים ?
- ג. כיצד ה"אופי" של אותה פגיעה יבוא ליידי ביטוי בקרב הציבור הרחב ? (פשוט תשאלו את עצמכם).
- ד. כיצד אותו אדם שנפגע פעל לאחר שנחשף לפגיעה בו ?
יכולים להיות מקרים בהם התבטאות פוגענית שנאמרה בהקשר מסוים, ועל ידי אנשים מסוימים, תהיה במקרה אחד – פגיעה חמורה ועילה לתביעת לשון הרע ובמקרה השני, לא תהיה עילה לתביעה לשון הרע.
אז מה יעזור לנו להחליט האם מתקיימת פגיעת לשון הרע
- א. האופן שבו יוצגו הדברים יהיה זה שקובע – כאשר התבטאות מפורסמת כדעה ולא כעובדה מוגמרת, היא אינה תחשב בנסיבות מסוימות כלשון הרע ויהיה זה הכרחי להראות שהפגיעה אשר מוצגת כ"דעה" היא למעשה ניסיון להסוות את הכוונות האמתיות של האדם שרשם אותם.
- ב. התבטאות תהיה לשון הרע, אם התפיסה ה"ציבורית" ראה אותה כך -הדרך לבחון את הדברים באופן הבא, היא למעשה לשאול את עצמכם כיצד הפגיעה עלולה להיראות בעיני "הציבור" – לדוגמא כאשר אמירה מוצגת כעובדה מוגמרת (אובייקטיבית), נוטה הציבור להאמין לה יותר מאשר כאשר מדובר בדעה המבוססת על רקע אישי, חוויה אישית או דעה פרטית (סובייקטיבית).
טיפ חשוב בנוגע לדעה – כי כאשר מדובר בדעה, יש להבחין בין דעה של בעל מקצוע, אשר מביע דעתו, לבין דעה אשר הושמעה בפרסיה, בכדי לבזות ולהשפיל אדם אחר.
סוגיית הנזק והפיצוי הכספי בחוק איסור לשון הרע
לעיתים, מתוך מחשבה כי יתקשו להוכיח את הנזק שנגרם להם – נפגעי לשון הרע, לא יפעלו בפן המשפטי למיצוי הדין עם הצד הפוגע. חשוב לדעת כי בכדי להביא לתוצאה של הסרת הפרסום הפוגעני, פרסום מכתב התנצלות, וקבלת פיצוי כספי ע"פ דין – אין חובה להציג נזקים כלכליים, ומספיק להראות שהייתה פגיעת "לשון הרע" על פי הדין.
כיום סעיפי החוק מאפשרים לקבל פיצויי ללא הוכחת נזק של עד 70,000 ₪ על כל פגיעה שלא בכוונה לפגוע ועד 120,000 ₪ על פגיעה בכוונה לפגוע בזדון.
כל פרסום שנעשה, עומד בפני עצמו ומקנה לצד הנפגע לקבל את סכומי הפיצוי שנקבעו בחוק כפול כל פגיעה – דוגמא לפרסומים פוגעניים שיש להחשיב בנפרד יכולה להיות פוסטים ותגובות נפרדות ברשתות החברתיות, ולמעשה בכל מקרה שבו 2 אנשים או יותר יוכלו להעיד בתצהיר כי הדברים נאמרו והפגיעה אכן התקיימה.
אין ספק כי סיכוייה של תביעת לשון הרע, טובים יותר, כאשר ניתן להוכיח את הנזק אך גם במקרים בהם, לא ניתן להוכיח את הנזק, כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות לשון הרע שידע להעריך את סכום הפיצוי המגיע לכם והאם מגיע.
סעיף 7 א' לחוק איסור לשון הרע, מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים עד לסך של 70,000 ₪, לתובעים בלשון הרע עבור כל פגיעה, גם כאשר לא הוכח נזק – ועד 120,000 ₪ במידה והוכח כי הפגיעה נעשתה מתוך מטרה מכוונת לפגוע באדם.
בתי המשפט יבחנו את טיב האמירה ונסיבותיה, כך שללא פגיעה בתובע או ללא פוטנציאל לפגיעה, תידחה תביעת לשון הרע והתובע עלול למצוא עצמו, משלם הוצאות משפט לנתבע.
סמכותו של בית המשפט, העניקה לו אפשרות לעשות צדק אמיתי היכן שתובעים באמת נפגעו מן ההתבטאות של הנתבע. על כן, גם כאשר ישנו קושי להוכיח את הנזק, כדאי לקבל ייעוץ מומחה טרם הגשת תביעת לשון הרע. זאת בהנחה שהפרסום אכן פגע או היה בעל פוטנציאל לפגוע.
בעבר, לא זכו נפגעי לשון הרע לפיצוי הולם, אך בשנים האחרונות ניתן לראות התקדמות משהחלו בתי המשפט לפסוק סכומי פיצויים גבוהים יותר לתובעים. למרות שבתי המשפט לא מקבלים כל תביעת לשון הרע ועל כן, ישנה חשיבות גדולה לקבלת ייעוץ מקצועי, טרם הגשת תביעה.
בטרם הגשת תביעת לשון הרע בישראל ישנו צורך בסדר פעולות המצריכות מומחיות משפטית וניסיון שיאפשרו לדעת את סדר הפעולות להתמודדות עם פגיעות מסוג זה, וזאת בכדי לקבל את הפיצוי המקסימאלי (או להימנע מתשלומו במידה ואתם נתבעים) – לקבלת חוות דעת מומחה ראשונית בנוגע לתביעת לשון הרע יש לציין את גילך (*הייעוץ ניתן ע"י עורך דין מומחה בתביעות לשון הרע והינו ללא התחייבות):
״ השפלה ופגיעה מילולית באדם יכולה במקרים מסוימים לגרום גם לכאבים פיזיים ״
״ השפלה ופגיעה מילולית באדם יכולה במקרים מסוימים לגרום גם לכאבים פיזיים ״
ומהן ההגנות העומדות לנתבע בגין לשון הרע ?
בין אם נפגעת או ישנה טענה שפגעת, חשוב לדעת כי הנתבע (האדם שפגע) יהיה זכאי לטעון להגנות המתבססות בעיקרם על שלוש מערכות הגנה מיוחדות שקיימות בחוק, גם אם אתם להוטים לפעול – כדי לדעת להעריך את הסיכוי שלכם לזכות במידה ותתבעו, ולחלופין, כדי שתדעו איך לפעול במידה ויתבעו אתכם שלא לצורך.
3 מערכות ההגנה הינם:
(א) הפרסומים המותרים בסעיף 13.
(ב) אמת הפרסום או "אמת דיברתי" בסעיף 14.
(ג) "תום הלב" בסעיף 15.
(א) הפרסומים המותרים בסעיף 13 – קבוצת הפרסומים המותרים ידועה גם כקבוצת ההגנות המוחלטות. אם מעשה פרסום נעשה באחת מן הנסיבות המנויות אזי אין עילת תביעה כלל וכלל. הסעיפים עצמם יהיו נתונים לפרשנות בית המשפט אך המשפט שינחה בגיבוש המסקנה הוא כי חופש הביטוי עדיף – מלכתחילה – על הזכות לשם טוב.
(ב) הגנת אמת הפרסום שבסעיף 14: הגנה זו נחשבת לקשה ביותר להוכחה. כדי להוכיח את ההגנה, יש צורך להציג 3 יסודות מצטברים:
- האחד – האם תוכן הפרסום הוא אמת אובייקטיבית (אמת מוחלטת) או שמה מדובר בעיוות המציאות או אמירת חצאי אמת על מנת לפגוע.
- השני – כי יש בפרסום עניין ציבורי, וכי הפרסום משרת מטרה חברתית-ערכית כזו או אחרת.
- השלישי – מתייחס לפרשנות של עוצמת הפגיעה ודן בשאלה האם האמירה שנטען כי היא פוגענית הינה פרט לוואי או פגיעה ממשית על פי סעיפי החוק והפסיקה.
(ג) קבוצת הגנות תום הלב -סעיף 15: זו הקבוצה העיקרית והנפוצה בדיונים היום-יומיים בלשון הרע. מדובר ב-12 סיטואציות שיבחנו (משפטיות ועובדתיות). נדמה כי המחוקק העדיף את חופש הביטוי על הזכות לשם טוב, אך כל זאת, אך ורק אם הפצת הביטוי נעשתה בתום לב. הוכחת רכיב תום הלב מוטלת על הטוען (הנתבע) והוא יצטרך להביא טענות משכנעות שיצדיקו את אמירותיו הפוגעניות.
בטרם הגשת תביעת לשון הרע בישראל ישנו צורך בסדר פעולות המצריכות מומחיות משפטית וניסיון שיאפשרו לדעת את סדר הפעולות להתמודדות עם פגיעות מסוג זה, וזאת בכדי לקבל את הפיצוי המקסימאלי (או להימנע מתשלומו במידה ואתם נתבעים) – לקבלת חוות דעת מומחה ראשונית בנוגע לתביעת לשון הרע יש לציין את גילך :
ייעוץ ראשוני עם עורך דין מומחה ללא התחייבות
בין אם אתם תובעים או נתבעים בלשון הרע, עניין הפגיעה בכם או הטענה כי פגעתם מחייבת את התייחסותכם בהתאם.
שכר טרחת עורך הדין בתיק לשון הרע תהיה בהתאם למורכבות התיק ויכולה לנוע בין 10,000- 35,000 (חשוב לציין כי אין באמת עלות תקרה).
במידה ואתם מרגישים שהתרשמתם מעורך הדין אך העלות גבוהה מיד עבורכם, נסו להציע לו לשלב את שכר הטרחה באחוזים מתוך התיק, ותוכלו לקבל לעתים הנחות משמעותיות בעלות שמתאימה לכם, וזאת מבלי להתפשר על מקצועיותו של עורך הדין.
בגלל עליות הייצוג ובצעד חסר תקדים – ייעוץ ראשוני עם עורך דין מומחה בנושא לשון הרע – מוצעת ללא כל עלות או התחייבות.
הייעוץ הראשוני יאפשר לכם לשוחח עם עורך הדין מומחה למשך חצי שעה, ולבחון האם יש טעם בהגשת תביעה או מהם סיכויי ההגנה שלכם.
חשוב להדגיש, לא מדובר "במבצע", אלא ברצון לאפשר גישה לכל המעוניין לבצע את הבדיקות מול גורם מקצועי בעל ניסיון רב בתביעות דיבה.
הייעוץ עם עורך הדין מומחה ללשון הרע יאפשר להחליט מראש לגבי סיכוי התביעה או ההגנה אל מול הסיכונים הכרוכים בה.
לסיכום: אל תוותרו על זכויותיכם !
תיקון מס' 6 לחוק איסור לשון הרע כולל רכיב פיצוי המעניק לבית המשפט את הסמכות, לפסוק לנפגע פיצויים עד 70,000 ₪
אף מבלי שהוכיח את נזקיו, ובמקרה שהוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לפסוק לנפגע פיצויים עד 120,000 ₪ עבור כל פגיעה וללא חובה להציג נזקים.
ישנם מספר גורמים מרכזיים המשפיעים על סיכוייה של תביעת לשון הרע כמו סוג האמרה, קיומו או העדרו של נזק מן הפרסום, ומכלול הנסיבות של המקרה. רק ניהול נכון של ההליך המשפטי, תוך התמצאות בשלל פסקי הדין וההחלטות שניתנו בישראל לאורך השנים, עשוי להביא אתכם לתוצאה המיטבית בין אם אתם תובעים או יש לכם כוונה לתבוע בגין עוולת לשון הרע.
בהצלחה !
בטרם הגשת תביעת לשון הרע בישראל ישנו צורך בסדר פעולות המצריכות מומחיות משפטית וניסיון שיאפשרו לדעת את סדר הפעולות להתמודדות עם פגיעות מסוג זה, וזאת בכדי לקבל את הפיצוי המקסימאלי (או להימנע מתשלומו במידה ואתם נתבעים) – לקבלת חוות דעת מומחה ראשונית בנוגע לתביעת לשון הרע יש לציין את גילך (*הייעוץ ניתן ע"י עורך דין מומחה בתביעות לשון הרע והינו ללא התחייבות):
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.
*בכל מקום שבו נעשה במסמך שימוש בלשון זכר או נקבה, הכוונה היא גם למגדר השני.
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.
*בכל מקום שבו נעשה במסמך שימוש בלשון זכר או נקבה, הכוונה היא גם למגדר השני.
